מליאת הכנסת אישרה הערב (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק השתלת אברים של הח"כים זהבה גלאון (מרצ) וחיים כץ (הליכוד). ההצעה נדונה בוועדת העבודה הרווחה והבריאות. הצעת החוק שאושרה סופית, מאפשרת לוועדת ההיגוי לקבוע קדימות בהשתלת אברים לתורם חי שתרם בין לנתרם מסוים ובין שלא לנתרם מסוים, ולא להגביל זאת רק לתורמים חיים שביקשו לתרום אבר לנתרם לא מסוים. כן מוצע לקבוע כי מתן הקדימות תינתן גם לאדם שתרם איבר בטרם חקיקתו של החוק. בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "חוק השתלת אברים, התשס"ח-2008, קובע כי יוקם מרכז לאומי לנושא ההשתלות במשרד הבריאות, וכי תמונה ועדת היגוי למרכז להשתלות. סעיף 9(ב) לחוק קובע את תפקידיה של ועדת ההיגוי. בין היתר נקבע בו, בפסקה (4), שבסמכותה של ועדת ההיגוי לקבוע הנחיות לעניין הקצאה של אברים שניטלו לפי חוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג-1953, או שהובאו לישראל, ובלבד שבעת הקצאת האברים יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה: 1. הסכמת אדם בחייו לנטילת אבר לאחר מותו; 2. תרומת אבריו של אדם לאחר מותו הנעשית, ככלל, לאחת קבלת הסכמה מבן משפחתו; 3. תרומת אבר שניטל מאדם בחייו, שלא לנתרם מסוים. מכוח הסעיף האמור נקבעו הנחיות ועדת ההיגוי למרכז להשתלות לפי חוק השתלת אברים (י"פ התשע"א, עמ' 3282), ובהן הוראות לעניין קדימות בעת הקצאת אברים לפי השיקולים הקבועים בחוק. הנחיות אלו נותנות קדימות רק לתורם אבר מן החי שתרם שלא לנתרם מסוים. לפיכך, לא ניתנת קדימות לאדם שתרם אבר מן החי לבן משפחתו, לחברו או לעל אדם אחר שזהותו ידועה לו בעת מתן התרומה. ההצדקה למתן קדימות במקרים המפורטים בפסקאות (א) ו-(ב) שלעיל, קרי תרומה מן המת, היא מתן תמריץ לתרומת אברים; ואולם, קדימות במצב שבו אדם תורם אבר מן החי, אם יזדקק להשתלת אברים, ניתנת בהתחשב בעובדה שהוא עלול להיות חשוף לסיכונים בריאותיים. לעניין זה, ההבחנה בין תורם לנתרם מסוים ובין תורם שלא לנתרם מסוים אינה רלוונטית".
