שר התחבורה, ישראל כץ, השיב לעורכי הדין שביקשו להגדיר מהו מטען המחייב תשלום במוניות. על פי הקביעה שהתבררה מתשובת השר כץ עולה כי רק כאשר נהג המונית נדרש למאמץ וזמן נוספים בגלל המטען תשולם התוספת. נזכיר כי לפני שבועות אחדים פנו עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און לשר התחבורה בדרישה להבהיר סוגיה זו. השניים טענו כי בהעדר הגדרה חוקית למטען יד הפטור מתוספת תשלום בגין נסיעה במונית נותר "תחום אפור" ואי בהירות בשאלה אימתי יחויב התיק בעלות נוספת כשל "מזוודה". נוצר מצב, שנהגי מוניות יכולים לגבות תשלום עבור תיק יד, מזוודה או כבודה אחרת, לפי שיקול דעתם, ולהגדיל משמעותית את מחיר הנסיעה. עוד הסבירו במכתבם כי בהתאם לצו פיקוח על מצרכים ושירותים (מחירי נסיעה במוניות), התשע"ב – 2012, שומה על נוסע במונית לשלם עבור "כל מזוודה או כבודה אחרת" סך של 4.20 ₪, ואולם, לא ניתנה בצו האמור הגדרה כלשהי למונח "מזוודה או כבודה אחרת". כמו כן לא נקבעו קריטריונים להבחנה בין "מזוודה" או "כבודה אחרת", להבדיל מתיק יד או כבודת יד אחרת (כדוגמת "תיק טרולי"). עורכי הדין העלו חשש שפרשנות מוטעית של החוק עשויה להוביל לכך שנוסעי מונית שהביאו עמים מספר תיקים יידרשו לשלם עבור כל אחד ואחד מהתיקים סך של 4.20 ₪, בנוסף לתעריף הנסיעה עצמה. זאת, כאמור, משום שאין הגדרה בדין מה נכלל במונח "מטען יד", במונח "מזוודה" ובמונח "כבודה אחרת". השניים הציגו במכתבם ההשוואה לתחום התעופה והזכירו כי חברות התעופה קובעות מגבלות גודל ומשקל של כבודת יד המותרת לנשיאה בתא הנוסעים, להבדיל ממזוודה רגילה ומטענים אחרים, הנשלחים אל תא המטען שבמטוס. במענה לפנייתם זו של כהן ובר-און נקבע במכתב תשובתו של שר התחבורה כי עמדתם התקבלה ותשלום לנהג מונית על מטען הוא תגמול לנהג המונית, ולכן יש לשלמו רק במקרים בהם נדרש נהג המונית למאמץ וזמן נוספים בקשר עם המטען. השניים מוסיפים ומציינים כי תקנות התעבורה קובעות, כי "נהג מונית יעזור לנוסע, במידת הצורך, בהיכנסו למונית ובצאתו ממנה, בהטענת מטענו ובפריקתו".
