החופשה הגדולה הגיעה לחציה השני ומסתבר שיש מספר הורים שעדיין אינם יודעים לאיזו מסגרת יגיעו ילדיהם עם עלייתם לכיתה א'. הסיפור הופך קשה הרבה יותר כאשר מדובר בילדים אוטיסטיים. ביומן ערוץ 7 הבאנו את סיפורה של קבוצת הורים דתיים וחרדים מאזור המרכז שנאבקים למציאת מסגרת עבור ילדיהם, ובינתיים אין מערכת שתיקח אחריות עליהם. אורלי הולנד, תושבת רעננה ואחת ממרכזות קבוצת ההורים מספרת על עשר משפחות שילדיהם אמורים להיקלט בכיתות א', אך עד כה אין מקום במסגרת כלשהי שתוכל לקלוט אותם. הולנד מספרת כי מזה למעלה מחצי שנה פועלים ההורים מול מערכות החינוך והרשויות המקומיות בדרישה להקים להם מסגרת שתקלוט את הילדים, אך עד כה לא זכו למענה של ממש. הולנד מספרת כי עד כה למדו הילדים בשישה גנים תקשורתיים (בבני ברק, אלעד וכפר חב"ד) בהם הטיפול אינטנסיבי והילדים זוכים בהם לתגבור טיפולי פרטני המהווה אמצעי יחידי לתקשור עם ילדים אוטיסטים, ולצמרות חשיבות הרצף טיפולי שיבטיח התקדמות בהתפתחותם, לא נמצא מענה ראוי עבורם. בדבריה מזכירה הולנד נתון ולפיו מספר הילדים הזקוקים למענה שכזה הולך וגדל בקצב מהיר ביותר ואם לפני כשלושים שנה היה מדובר בילד אחד לכל 10,000 ילדים הרי שכעת מדובר בילד אחד לכל 150 או 120 ילדים, כלומר המערכת אמורה להיערך אחרת לחלוטין, אך בפועל הדברים אינם קורים. הולנד מספרת על ישיבה מיוחדת שבה אמרה מנכ"לית משרד החינוך כי המציאות מחייבת הקמתם של 14 בתי ספר עבור הילדים האוטיסטים, אך בפועל לא הוקם ולו עוד בית ספר אחד. בעייתם של ההורים הללו מחריפה כיוון שמלכתחילה היו מבקשים עבור ילדיהם מסגרת דתית, אך גם אם יוותרו על פרט זה ויסכימו להכניס את הילדים למסגרות כליות מעורבות, מסתבר שאין מקום. הולנד מספרת על פנייה מיוחדת של עיריית רעננה, עירה, לעיריית פתח תקווה על מנת לבחון אפשרות לשלב את בנה במסגרת כלשהי שם, אך המענה היה שגם שם אין מקום ומסגרת שתוכל לקלוט אותו. עם זאת היא מציינת שקיים בית ספר 'אבן חן' שבראש העין ובו ניתן טיפול אינטנסיבי לילדים, אך "לא אשלח את הילד לכיתה שבה המורה לא יהודיה", היא אומרת ומתכוונת למורות המגיעות מכפר קאסם ללמד בבית הספר. לדבריה יש לזכור שמדובר בילדים שאמנם אינם מתקשרים עם הסביבה ככל ילד אחר, אך הם קולטים מסרים ומפנימים, ומשום כך לא תוכל לשלוח את ילדה לבית הספר הזה. פניותיהם של ההורים למשרד החינוך נענות בכך שהמשרד אינו מקים בתי ספר שכאלה, אך אם יוקם כזה הוא יתוקצב. כך גם ברשויות המקומיות נאמר שלא הם מקימי בתי ספר שכאלה אלא עמותות בלבד, ואם יוקם בית ספר שכזה הרי שהוא יתוקצב ויזכה לסיוע כנדרש. המענה ההכרחי כעת הוא או הקמת עמותה שתקים בית ספר חדש או צירופם של הילדים לעמותה קיימת, ואולם צירוף שכזה נתקל בבעיה אחרת של דרישת תנאים מיוחדים הכרחיים שלא ניתן לכפות אותם על המסגרות הקיימות. "אנחנו לא יודעים מה לעשות,, היא אומרת בהתייחסה ליום תחילת הלימודים המתקרב. "אלו הילדים שלנו ואנחנו לא רוצים להשתמש בהם, אבל הם זקוקים למסגרת, וכנראה שנגיע איתם למקבלי ההחלטות, נעמוד איתם מול הלשכות השונות ברשויות המקומיות ובמשרד החינוך". הולנד מזכירה את המציאות הקשה והכמעט בלתי אפשרית בה חיים ההורים, לעיתים הורים למשפחות ברוכות ילדים שבהן אחד ההורים עובד והאחר מנסה לתחזק בית שכמעט בלתי ניתן לתחזק אותו. בדבריה מדגישה הולנד כי במערכת קיימים גם מי שמנסה לסייע להורים. בהקשר זה היא מזכירה פקידה במשרד החינוך שמנסה לקדם את עניינם, אך כאשר בכיר כזה או אחר בחופשה ובשל כך המהלך לא מקודם המציאות הולכת ומסתבכת. גם את אפיק החקיקה מנסים ההורים לבחון מול חברי כנסת הנחשבים חברתיים, אך פגרת הכנסת מונעת קידום מהלך שכזה.
