לקראת הדיון בעתירת 17 מהמשפחות במגרון להישאר על אדמות שאותן, לטענתם, רכשו לאחרונה – דורשת המדינה משאר תושבי המאחז להתפנות עד ה-29 בחודש לאתר הזמני שהוכן להם. כך דיווח "הארץ". על פי הדיווח המדינה מאיימת כי אם התושבים לא יתפנו - היא לא תתמוך בבקשת התושבים להישאר על האדמות שלטענתן רכשו. רכישת האדמות נבדקת עדיין על ידי המשטרה. לפי החלטת בג"ץ, פינוי מגרון היה אמור להתבצע עד סוף יולי. ואולם זמן קצר לפני מועד הפינוי, עתרו 17 משפחות לבג"ץ בטענה שרכשו את האדמות שעליהן הוצבו הקרוואנים שבהם הן מתגוררות –ועל כן, לדבריהן, נשמט הבסיס המשפטי לעתירת "שלום עכשיו" לפנותן. השופטים ביקשו את עמדת המדינה בהתייחס לעתירה, והקפיאו את הפינוי עד לדיון בטענת המשפחות, ב-29 בחודש. נכון לעכשיו אנשי מגרון לא מסכימים לדרישה זו, ואומרים כי ניתן להשאיר את כל המאחז במקומו. הם טוענים כי עם רכישת האדמות, נותרו במחלוקת רק חמישה מבנים, שנמצאים על קרקעות שבעליהן מיוצגים על ידי "שלום עכשיו" ועורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה. הצעת התושבים היא להזיז את הקרוואנים מאדמות אלו, אל האדמות שאותן הם טוענים כי רכשו, ובכך לסיים את הפרשה. גורמים בממשלה, על פי הדיווח, זועמים על התושבים מאחר ולדבריהם מדובר בהפרה של ההסכם שעליו חתמו, לפיו יעברו מרצון לאתרים שהוכנו להם, בהם מתחם היקב. עלות הקמת שני האתרים החלופיים על ידי הממשלה עד כה הגיעה לכ-60 מיליון שקלים. מזכיר הממשלה, ששוחח השבוע בנושא עם שרים שונים, אמר כי לא ניתן יותר לנהל דיאלוג עם אנשי מגרון. ביום שלישי הקרוב אמורה ועדת שרים להתיישבות להתכנס כדי לדון בתשובת המדינה. דובר מגרון, איתי חמו, מסר בתגובה כי "מזכיר הממשלה עושה עבודתו לילות כימים לטובת ההתיישבות. יחד עם זאת, ישנה אמירה פשוטה וברורה: רכשנו - נשארים. האדמות לא גנובות, אנחנו הבעלים החוקיים שלהן, ובאדמות שרכשנו כל אדם ישר עם היגיון בריא מבין שאפשר להמשיך לגור ולקיים רצף יהודי".
