כשעמיר נגר, תושב בית רימון שבגליל התחתון, החליט שנמאס לו מיריות השמחה שיורים בכפרים הערבים שסביב ישובו והתקשר למשטרה נאמר לו שמיד שולחים ניידת, אבל איש לא ביקש ממנו להסביר לאן לשלוח את הניידת... רצינות שכזו... ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם נגר על האירועים בבית רימון ובישובי הגליל ככלל סביב החגים המוסלמים. "זה קורה מדי שנה בשנה", הוא אומר, "השנה החלטתי לעשות מעשה. יש להם דרך שמנוה לחגוג בידיות לכל עבר. אפשר לעקוב כאן אחרי מסלולם של הכדורים הנותבים", הוא מספר ומדגיש שלא מדובר רק בזיקוקים שלהם התרגלו תושבי האזור, אלא בכדורי ירי של "נשקים מכל סוג". בדבריו מזכיר נגר כי ישובו מכותר בשבעה כפרים ערבים הפורצים ביריות בכל הזדמנות חגיגית ומסכנים בכך את התושבים הן אצלם והן בבית רימון. "זה לא סוד שאנחנו שומעים על נפגעים בתוך החגיגות הללו שלהם", הוא מזכיר ומציין כי במרחק חמישים עד מאה מטרים משערי בית רימון עובר קו האש של החוגגים. כדי להתמודד עם התופעה בחר להעלות את הסוגיה בראיון בערוץ 7, אך מעבר לכך פנה למשטרה בבקשת עזרה, אך כאמור המענה שקיבל העיד על אזלת ידה של המשטרה מול התופעה המסוכנת. "התופעה מתרחבת וכמות הנשק החוקי והבלתי חוקי בגליל אדירה. כולם יודעים והעולם שותק. אני פונה לא מעט למשטרה בעניינם שונים ובדרך כלל מקבל שירות הוגן, אבל במקרה הזה הטיפול מגוחך. המוקדנית שקיבלה את התלונה ענתה לי שהיא שולחת ניידת, אבל אפילו לא שאלה אותי לאן לשלוח אותה...". עוד מציין נגר כי בדרך כלל כחלק משיפור היחס לאזרח מתקיימת שיחת משוב של המשטרה לאזרח המתלונן על מנת לדווח לו על הטיפול שנעשה בתלונתו, אך הפעם עד ליום ראשון בצהרים הוא לא זכה לשיחה שכזו. "אני מניח שזה מתוך בחירה לא להתעסק עם הנושא הזה, או כי לא מעזים או כי אין אומץ או כי יש החלטה לעצום עין, אבל מתי שהו יצטרכו לטפל בזה", הוא אומר. נגר מדגיש בדבריו כי אמנם מדבור בתופעה הקיימת גם ביהודה ושומרון, אך באזורים אלו ברור "מי לצידך ומי נגדך", ואילו בגליל מדובר בישראלים שאיתם מתנהל היומיום השגרתי של תושבי האזור, ומשום כך הדברים חמורים פי כמה.
