בית הספר לקולנוע, "תורת החיים", הוקם על ידי הרב שמואל טל ראש ישיבת "תורת החיים" ומוסדותיה השונים. "הרב טל, מלבד היותו תלמיד חכם גדול ועצום, הוא גם איש חזון אשר סובר שהתורה צריכה להיות מחוברת ומשולבת בחיים באופן מעשי", מסביר שגב כהן – מנהל בית הספר, את העובדה שבית הספר מוקם מתוך ישיבה. "כחלק מחזון זה הקים הרב מוסדות רבים וביניהם בית הספר לקולנוע". בית הספר ממוקם ביד בנימין ומגיעים אליו תלמידים מכל רחבי הארץ. צוות המורים מורכב בעיקר מחוזרים בתשובה אשר עבדו במשך שנים רבות בתעשייה הקולנועית הפתוחה וצברו ניסיון וידע רב. "אין כאן שום התפשרות על המקצועיות", טוען שגב, "ועל זה יעידו הסרטים הרבים שבעז"ה עלו ועולים לפסטיבלים ברחבי העולם וחלקם אף זכו במקומות ופרסים מרשימים". התלמידים לומדים את כל מקצועות הקולנוע ובמהלך הלימודים צריכים להפיק סרט תיעודי וסרט עלילתי. מה מייחד את בית הספר שלכם משאר בתי הספר לקולנוע בארץ? אני חושב שמעבר למקצועיות ולאיכות, שזוהי דרישה של כל בתי הספר לקולנוע, יש לנו ייחודיות בהליכה החד משמעית אחר ההלכה, וזהו בעצם בית הספר התורני לקולנוע היחיד בעולם. זכינו לראות במשך שנות העשייה הקולנועית שהדבקות בהלכה בצורה חד משמעית לא פגעה במקצועיות ובאיכות הסרטים. האם יש דבר כזה "הלכות קולנוע"? אכן יש שו"ת הלכתי שנקרא "פסיקאט". קובץ זה נוצר משאלות הלכתיות שעלו מן השטח והרב טל עונה עליהן באופן שוטף. למשל, האם גבר יכול לביים קטע שבו משתתפת אישה, האם מותר לגבר ולאישה לשחק באותו הסט וכד'. מהם הגבולות האדומים שלכם ביחס שבין היצירה להלכה? לא לעבור על ההלכה אפילו על קוצו של יוד. קולנוע הוא מדיה מאוד חיצונית, ובכך הוא מועד להתנגשויות עם ההלכה המדגישה את הערך הפנימי והצניעות. כיצד אתם מתמודדים עם ההתנגשויות הללו? התחום הזה הוא מאד חיצוני כי תרבות המערב הפכה את הבמה הקולנועית למקום של אגו, תאוות וחיצוניות. בדרך כלל העלילה סובבת על ציר התאוות ועל כוחי ועוצם ידי וכו'. בנוסף בהוליווד השחקן תופס מקום מרכזי בכל העשייה והופך להיות מושא להערצה. למרות זאת אנו חושבים כי תחום הקולנוע יכול להיות מאד פנימי ועמוק. עלילת הסרט יכולה לגעת ברבדים עמוקים בנפשו של האדם. מטרת הסרט היא לקרב את הצופה ולהסיר ממנו את החיצוניות המדומה. אפשר להפוך את כל היצירה הקולנועית לחוויה פנימית עמוקה. אם כך, האם הקולנוע יכול להיות חלק מעבודת ה'? ודאי שהקולנוע הוא חלק מעבודת ה'. זהו אחד הכלים החזקים ביותר שהוריד הקב"ה לעולם, והשימוש בו הוא כחלק בלתי נפרד מכל עבודת ה' המוטלת על האדם. נכון שלא כולם צריכים לעסוק בקולנוע אבל מי שה' חנן אותו בכישרון בתחום, יש לו חיוב גדול לעסוק בזה. אם פעם גדולי ישראל עסקו במשלים ואגדות כדי להגיע ללב העם, היום יש כלי יותר חזק והוא הקולנוע. כל רעיון ומחשבה יכולים לקבל ביטוי בקולנוע. זה פשוט עצום. אני יכול לתת הרבה הרצאות על שלום בית, וספק גדול אם יהיה שינוי אצל השומעים, אבל סרט אחד חזק שנוגע ברגש על שלום בית כוחו גדול לאין ערוך מאשר הרצאה. מה זה בכלל "קולנוע יהודי"? יוצר סרט הוא בעצם יוצר איזשהו עולם. עולם עם כללים וחוקים משלו. כל יוצר מכניס לתוך היצירה שלו את מה שהוא. אם הוא חושב כל הזמן על כסף אז תהיה לזה השלכה בסרט שלו. אם יש ביוצר תאוות - תהיה לזה השלכה בסרט שלו. לכן כמה שיוצר הסרט יותר מתוקן כך הסרט יהיה יותר בעל מסר חיובי וטוב. קולנוע יהודי עשוי מתוך כוח מדמה מתוקן שרוצה להנחיל ערכים חיוביים לצופים, ולהשתמש בסרט ככלי שמעביר את התכנים. רבים מהציבור התורני בחרו להתרחק מהקולנוע משום שהוא התרחק מאוד מערכים של מוסר בסיסי, והוא מבטא לרוב אלימות, פריצות ועוד. למה לעסוק בכלי כל-כך בעייתי? קולנוע הוא אחד התחומים המשפיעים ביותר שיש בעולם, הוא פועל על כוח הרגש באדם שהוא הכוח העיקרי המניע אנשים לעשות את מעשיהם. זהו כוח עצום ביותר שבאמת עד עכשיו היה בידיים לא טובות, וזרע הרבה הרס בעולם. אמנם הכלי הזה הוא כלי נטרלי, וכמו שאפשר לעשות איתו שימוש הורס אפשר לעשות איתו גם שימוש בונה. כל מה שברא הקב"ה - לכבודו ברא. כל מה שיש בעולם נברא על מנת לעבוד איתו את בורא עולם. מה עושה היצר הרע? מחטיא את המטרה ומסית את האדם להשתמש באותו כלי למטרות אסורות. כך זה בכל דבר ודבר. גם הקולנוע הוא כלי שהקב"ה הוריד לעולם בשביל להשתמש בו לכבודו, וזה רק מחייב אותנו לעשות בו שימוש חיובי. האם ניתן להשתמש בכלי הזה על מנת לקרב ליהדות? בודאי שניתן לעשות זאת על ידי יצירות עם תוכן יהודי. וכמו שהזכרתי, לא רק שניתן לעשות זאת אלא שזה הכלי הכי חזק שאפשר לקרב איתו. הרבה יותר חזק מהרצאות והרבה יותר משפיע מספרים. האם אנשים מתקרבים ליהדות כתוצאה מפגישה עם הסרטים של בית הספר? התקרבות ליהדות לא מתרחשת בגלל צפייה בסרט אחד, אלא היא תהליך ארוך של בירור פנימי ועמוק של האדם. סרט יכול לפתוח לאדם את הפתח של תחילת הדרך או לכוון לכיוון מסוים באמצע התהליך של החיפוש והבירור. ואגב לא כל סרט מטרתו להחזיר בתשובה. ישנם סרטים רבים שמטרתם להאיר נקודה אחת אצל הצופה. כגון התמודדות עם רווקות מאוחרת, מימוש עצמי או התמודדות עם סכנת האינטרנט וכד'. סרטים רבים שהוקרנו לציבור הרחב נגעו בליבם של הצופים ולא אחת ראינו אנשים דומעים ומתרגשים מאוד, וזוהי העדות לכך שהסרטים אכן משפיעים בע"ה. יש לציין שסרטי בית הספר הם לא סרטים של הטפה ומוסר ישיר. בכל סרט אכן צריך להיות מסר, אבל מעבירים אותו כשהוא עטוף בהרבה לבושים. מסר לא חייב להיות רק חזרה בתשובה אלא גם חינוך ילדים או ארץ ישראל השלימה או שלום בית וכד'. לפני כשנתיים ה' זיכה אותי לעשות סרט ששמו "הקרב על החיים". הסרט מספר את סיפורו של אביחי כהן, דוגמן לשעבר, שחזר בתשובה. במהלך הסרט מספר אביחי שהוא היה בדתות האחרות ולא מצא שם כלום, ויש שם הרבה סתירות בדת וכו'. לתדהמתי הסרט עלה לפסטיבל נוצרי ברומא, בירת הנצרות. אני וחבר טסנו לרומא, והקרינו שם את הסרט ליוצרים מכל העולם וביניהם כמרים ומוסלמים. התלבטתי מאד האם להקרין את הקטעים "הבעייתיים", ולבסוף החלטתי להקרין הכל. קרה שם משהו בלתי יאמן. לאחר הסרט שסותר את דתם, הגיעו אלי נוצרים גמורים שהתלהבו מהסרט, שיבחו והיללו אותו. גם מנהל הפסטיבל הביע התפעלות, ואני לא הבנתי מה קורה שם! במקום לכעוס הם פרגנו ברמה בלתי נתפסת. אחר-כך מישהי מהאחראיות על הפסטיבל התחילה לשאול אותי שאלות על הסרט, ולא הבנתי לאן היא חותרת. שאלתי אותה לפשר ההתעניינות הרבה, והיא ענתה שהיא מקרינה את הסרט בבית ספר נוצריים, והתלמידים שואלים שאלות והיא רוצה לדעת מה להשיב. לא יאמן. איך אתה מסביר את זה? זה לימד אותי שאם אתה אומר את האמת האלוקית, גם הגויים עשויים להיות מושפעים מכך ואפילו בלי להבין למה. אבל אם אתה מנסה לחקות אחרים ולייצר סרטים דומים כל הזמן עם כל הבעייתיות שבהם, זה לא באמת מקרב, ולא משפיע השפעה עמוקה ואמיתית. לאחרונה עשיתם סרט בשם זוהר הרקיע שזוכה לתגובות נלהבות בקרב הציבור ומבקרי הקולנוע? כן ב"ה. זהו הסרט העלילתי באורך מלא הראשון שבית הספר זכה לעשות. הסרט מספר את סיפורו של פרח טיס שמקבל פקודה צבאית להשתתף בגירוש יהודים מגוש קטיף ומתלבט קשות האם לבצע את הפקודה או האם לסרב פקודה. הסרט זכה לאחרונה בפסטיבל דרום ב"ה. הסרט נעשה אחרי תחקיר רציני בכל מה שנעשה לחיילים קודם ההוצאה לפועל של הגירוש. ב"ה הסרט מצליח מאד בהקרנות הציבוריות וזוכה לתגובות מאד טובות. מה השאיפות שלכם להמשך? לאחרונה פתחנו עוד שני מסלולים בבית הספר: מסלול אנימציה ומסלול כתיבה בנוסף למסלול הקולנוע ולמסלול המשחק הותיקים יותר. אנו מקווים שבעז"ה גם מסלולים אלו יתפתחו ויגדלו. שאיפתנו היא לקיים את החזון הגדול שבו אנו מאמינים, וכן להגדיל את בית הספר וליצור עוד סרטים איכותיים וטובים בעז"ה. הראיון יתפרסם בסוף השבוע בעלון "ראש יהודי"
