המכתב ששיגר מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף איתן דנגוט, לתושבי הישוב מגרון, הפתיע לא רק את התושבים אלא גם גורמים משפטיים אשר הביעו פליאה על המהלך. דנגוט הודיע לתושבים כי עליהם לעמוד בהסכם שחתמו עם המדינה ולא -יפונו בכוח והמדינה לא תראה עצמה מחויבת לקיים את הצד שלה בהסכם, שקבע פיתוח שכונת קבע חלופית לטובת אנשי מגרון בשכונת היקב הסמוכה. לטענת אותם גורמים, החלטת בג"ץ אשר עיכבה את פינוי הישוב בעקבות עתירת 17 המשפחות התייחסה לכלל בתי הישוב ולפסק הדין שניתן בעתירת "שלום עכשיו" כאל פסק דין אחד. "לא ברור לי מי היה זה שנתן את הפרשנות המעוותת לפיה על יתר המשפחות שאינן נכללות ב-17 המשפחות העותרות היה להתפנות כבר מהמקום, זו פרשנות שכלל אינה נובעת מהחלטות בג"ץ בנושא", קובע הגורם. אותו גורם מוסיף ומציין, כי "נדמה שזו כבר מדיניות אצל גורמים שונים העוסקים בנושא, לצערי בגיבויו של ראש הממשלה, להציג תמונה משפטית מעוותת ועל ידי כך לנסות ולפגוע בתושבים. תמונה דומה של הצגה משפטית מעוותת של הדברים ניתן היה למצוא גם בתשובת המדינה לבג"ץ". לדבריו, "כולם שוכחים כבר, כי ההסכם שנחתם עם תושבי הישוב נחתם קודם לרכישת החלקות המדוברות, וכי התושבים, בניגוד לפרקליטות אך בהתאם לשכל הישר, דווקא סבורים שאכן מדובר כאן ב"שינוי נסיבות מהותי". במצב כזה ברור ששום הסכם איננו מחייב את התושבים עד שבג"ץ לא יאמר את דברו באופן מעודכן".
