שופטי בגץ אימצו אמש (רביעי) במלואה את עמדתה של המדינה בסוגיית עתירת 17 משפחות תושבי מגרון. השופטים אימצו את התשובה שהוגשה, ככתבה וכלשונה, תוך שהם מתעלמים מכל טענות התושבים. מי שתולה את האשם בשופטי בג"ץ פשוט לא מבין כיצד פועלת המערכת. מושכלות ראשונים הן במדינה נורמלית שהטענה "בתוך שלי אני בונה, בתוך שלי אני נוטע", איננה יכולה לעמוד במקום שהתכנון אינו מאפשר זאת. כל מטרתו של התכנון הוא להגביל את מה שהאדם רשאי לעשות בתוך הקרקע שהיא שלו לחלוטין. אם לא כך, מה ימנע מכל בעל פיסת קרקע לבנות עליה גורד שחקים? לאור זאת, שאלת חוקיותו של ישוב איננה נגזרת רק משאלת הבעלות על הקרקע עליה הוא בנוי, אלא לא פחות מכך על השאלה האם קיימת תוכנית בתוקף המאשרת את קיומו. בתנאים מסוימים, גם אמירה של המדינה לפיה בכוונתה לדאוג לכך שבעתיד תהיה לישוב תכנית בתוקף שתאשר את קיומו עשויה להספיק לשופטי בג"ץ על מנת שלא להורות על פינויו של ישוב, וזאת משום שיצירת תכנית כזו היא בסמכותה של המדינה, וידוע הכלל לפיו כל מה שביד מישהו לעשותו רואים אותו (לעיתים) כאילו כבר עשהו. אולם, מה יעשו שופטי בג"ץ כאשר עומדת לפניהם המדינה וטוענת בתוקף כי לא ניתן להביא למצב שבו במקום מסוים תיהיה אי פעם תכנית בתוקף שתאשר את קיומו. הרי לשופטי בג"ץ עעצמם אין את היכולת לפעול להכנתה של תכנית שכזו ואפילו לא לאשר אותה. מי שהיה חייב לנהוג במקרה הזה על פי הצדק והיושר היו נציגי הפרקליטות אשר הצהירו לפני שנים באופן בעייתי בבג"ץ כי "מה שעל קרקע פלסטינית פרטית יפונה ומה שלא יוסדר תכנונית". את האמירה הזו אמרה המדינה והיא זו שמופקדת על קיומה. שופטי בג"ץ אינם יכולים ואינם אמורים להתמודד עם הטענה לפיה לא ניתן להסדיר ישוב או חלק ממנו. כאן עוברת הבעיה למגרשה של המדינה וביתר שאת למגרשה של הממשלה. מי שקרא את תשובת המדינה לבג"ץ 17 המשפחות ממגרון לא יכול היה שלא להתפלץ מהתצהיר שצורף לה. איך יתכן ששר בממשלת ישראל מצהיר שעמדה מסוימת היא עמדתם של ראש הממשלה ושר הביטחון, בה בשעה שקיימת החלטת ממשלה מנוגדת לעמדה זו. האם ראש הממשלה ושר הביטחון מונו אי פעם להיות ממשלת ישראל? העובדה ששרי הממשלה כולם, כאיש אחד, לא פנו לראש הממשלה והגישו לו מכתב התפטרות היא תקדים מסוכן מאוד. האם ישיבתם של השרים במליאת הממשלה ובועדות השרים השונות היא בבחינת קישוט בעלמא? המלצה בלבד? כבר כעת ברור, כי אם השרים היו כופים על הפרקליטות את עמדתם לפיה יש להשאיר לפחות את כל המבנים שעל שלוש החלקות שנרכשו, גם אם ללא התושבים שעליהן, בג"ץ היה מאשר זאת. השאלה היא רק מה המדינה אומרת בבג"ץ. אם ראש הממשלה לא יקרא את היועץ המשפטי לממשלה לסדר הוא ישמוט את מושכות השלטון מידיו ויגלה שכל כולו אינו אלא קישוט. בשלב הבא יאלץ ראש ממשלה לקבל את אישור היועצים המשפטיים גם ליציאה למלחמה.
