שני שליש מהציבור הישראלי תומכים בהכרה במרכז האוניברסיטאי באריאל כאוניברסיטה, כך עולה מסקר בנושא שערך מכון גיאוקטוגרפיה ערך עבור תנועת "ישראל שלי". בסקר נטלו חלק 500 גברים ונשים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת במדינת ישראל. הסקר בוצע טלפונית במהלך השבוע הראשון של חודש ספטמבר. שרה העצני-כהן מתנועת ישראל שלי מציינת, כי "סקר זה מציג את הניתוק ההולך ומחריף בין ראשי האקדמיה בישראל שהגישו בג"צ נגד האוניברסיטה באריאל , לבין הציבור הישראלי שתומך באופן נלהב במהלך וקורא לממשלת ישראל לסיים את הליך אישור האוניברסיטה" כאמור, 67% מהציבור תומכים בהכרה במרכז האוניברסיטאי באריאל כאוניברסיטה ומנגד רק 13% התנגדו לכך. התמיכה הרבה נובעת, ככל הנראה, מהתפיסות כי הקמת אוניברסיטאות חדשות תחזק את ישראל מבחינה מחקרית ואקדמית (67% מהציבור) וכי אוניברסיטה שמינית תסייע לצמצום פערים חברתיים ולהנגשת ההשכלה הגבוהה (57%). רק 23% מהציבור הזדהה עם חשש ראשי האוניברסיטאות כי הקמת אוניברסיטה חדשה תגרום להחלשות האוניברסיטאות הקיימות או לבריחת מוחות מהארץ (21%). כשלושה רבעים מהציבור סבורים כי ההתנגדות של ועד ראשי האוניברסיטאות להכרה באוניברסיטה באריאל נובעת יותר משיקולים פוליטיים מאשר מקצועיים כ-62% סבורים כי ראשי האוניברסיטאות מתנגדים להכרה בגלל אינטרסים הנוגעים לשימור כוחם כגוף מצומצם ואליטיסטי. בשיעורים גבוהים צוין גם הנושא של דאגת ראשי האוניברסיטאות לאינטרסים כלכליים של המוסדות שלהם (31%). מעניין לציין כי 3% בלבד טענו כי כדברי ראשי האוניברסיטאות המתנגדים – מדובר בדאגה לרמת ההוראה באוניברסיטאות בארץ. 63% מהציבור סבורים כי שיקולי שר הביטחון בנושא האוניברסיטה באריאל מושפעים משיקולים פוליטיים. 54% סבורים כי הם מושפעים משיקולי בחירות (לעומת 16-19% שאינם סבורים כך או שסבורים כי הם מושפעים משיקולים אלו במידה מועטה). רק 12% סבורים כי שיקוליו של שר הביטחון מושפעים במידה רבה משיקולים מקצועיים אקדמיים (לעומת 63% שאינם סבורים כך או שסבורים כי הם מושפעים משיקולים אלו במידה מועטה). 64% מהציבור סבורים כי אם המרכז האוניברסיטאי היה ממקום בתוך תחומי הקו הירוק לא היו מעמידים כל כך הרבה קשיים על הליך הכרתו כאוניברסיטה. מנגד, רק 27% אינם סבורים כך.
