לקראת הדיון בוועדת הכלכלה מחר (שני) בהצעת החוק שנועדה לקבוע ועדת ערר לאזרחים שהוטל עליהם קנס כספי על-ידי פקחי הרכבת הקלה, הפיץ מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך שנכתב לבקשת חבר הכנסת אורי מקלב, הבוחן באופן בלתי תלוי, את עבודת פקחי הרכבת הקלה ואת הקנסות המוטלים על נוסעי הרכבת הקלה בירושלים. כזכור, בשל אלפי תלונות בעניין קנסות בלתי מוצדקות שקיבלו נוסעים תמימים וישרים על ידי מפקחי הרכבת הקלה, יזמו ח"כ אורי מקלב, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), ח"כ דוד רותם ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו) הצעת חוק הקובעת הסדרי ערר לאזרחים שהוטל עליהם קנס כספי - הסדר המוציא מידי חברת סיטיפס את ההחלטה על השגה או ערר שהגיש אזרח בגין קנס שקיבל מפקחי הרכבת. ומעבירה את שיקול הדעת לידי ועדה חיצונית ובלתי תלויה אשר תבדוק את הערר ותקבע האם על האזרח לשלם את הקנס, בדומה לנהוג אצל זכניים אחרים בענף, כמו כביש 6, הנתיב המהיר ומנהרות הכרמל. הצעת החוק תבוא לדיון מחר לשם הכנתה לקריאה שניה ושלישית ומצפים שתקבל את תמיכת הוועדה לקראת אישורה באופן סופי במליאת הכנסת מיד עם תחילת מושב החורף. מדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי: לפי נתוני הזכיין (חברת "סיטיפס"), בחודשים ינואר – יוני הוצאו 17,974 דרישות לתשלום קנס, ממוצע של כ- 100 דרישות ליום. מן הנתונים עולה עוד, כי כמעט אחד מכל שני נוסעים שמקבלים דרישה לתשלום קנס פנה בבקשה לבטלהּ. שיעור זה עשוי להעיד על תחושה של חוסר צדק בקרב הנוסעים שקיבלו את הדרישה לתשלום קנס. מחבר הדו"ח, ד"ר יניב רונן, מפרט את הסיבות העיקריות בגינן קיבלו נוסעים דרישות לתשלום קנס, פירוט הסיבות מבוסס על מדגם קטן מתוך מאות מכתבי התלונה שהתקבלו בלשכת חה"כ מקלב. הסיבות העיקריות לדרישות תשלום קנס הם: חוסר תיאום במעבר בין קווי האוטובוס לבין הרכבת הקלה. שימוש בכרטיסי רב-קו שאינם מותאמים בין אגד וסיטיפס. שימוש בכרטיס רב-קו של אדם אחר. תקלות במכשירי התיקוף/הכנסת כרטיס בכיוון לא נכון. עוד מציין מחבר הדו"ח, כי בנוסף לטענות לגופם של דברים, עולה מרוב רובם של המכתבים תלונה כללית על יחס לא נאות של הפקחים אל הנוסעים. יחס זה מתבטא, בין השאר, לדברי המתלוננים, בחוסר נכונות לסייע לנוסעים שלא מכירים את המערכת, "להיטות" לרשום דו"חות, התנהגות תקיפה כלפי הנוסעים מעבר לנדרש ועוד. רבים מן הנוסעים כתבו במכתביהם כי חשו מושפלים וממורמרים עקב התנהגות הפקחים. לסיכום התמונה העולה, כותב ד"ר יניב רונן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, משלל מכתבי התלונה שהגיעו לכנסת, ומשיחות עם גורמים אחרים, היא של להיטות לכאורה מצד פקידי הרכבת (הפקחים) לרשום דרישות תשלום לנוסעים. כמו-כן עולה מן התלונות תמונה של יחס קשוח מצד הפקחים כלפי הנוסעים באופן שגורם לנוסעים רבים להרגיש ממורמרים ומושפלים לאחר שקיבלו דרישה לתשלום מוגדל. העובדה שכמעט חצי מהאנשים שקיבלו דרישה לתשלום מוגדל פנו בבקשה לבטל אותה מעידה על חוסר שביעות הרצון של הנוסעים ועל תחושה כללית שדרישות התשלום ניתנו באופן לא מוצדק. נוסעים רבים לא ידעו, ועדיין אינם יודעים, את אופן השימוש במערכות האלקטרוניות ברציפי הרכבת ובקרונות הרכבת, עובדה שמביאה לכך שאינם נוסעים עם כרטיס בתוקף. גם במקרים בהם ברור שנוסעים קנו כרטיסים, אך לא תיקפו אותם באופן נכון – הם מקבלים דרישות לתשלום מוגדל. קיימת חוסר בהירות משפטית בסוגית סמכות האכיפה של הפקחים בגין שימוש לא תקין בכרטיס הרב קו. חלוקת דרישות התשלום לתשלום מוגדל ("קנסות" כפי שהם מכונים על-פי רוב) חשפה חוסר תיאום בין הפעלת קו הרכבת לבין הפעלת קווי האוטובוסים. בשונה מפרויקטים אחרים שנעשו בשיתוף המגזר הפרטי במתכונת BOT, הרגולציה על הרכבת הקלה לא הקימה מנגנון ערר על דרישות התשלום המוגדל. לזכיין ניתנו סמכויות אכיפה משמעותיות ביותר מבלי שהרגולטור (משרד התחבורה) יכול לפקח על האופן שבו הוא מפעיל את סמכויותיו. חבר הכנסת אורי מקלב אמר בתגובה: "כי הדו"ח האובייקטיבי של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, מציגה תמונה עגומה וקשה ביחס לאלפי נוסעים שנפגעו מהנהלות חברת סיטיפס," לאחרונה רבו הפניות ונראה כי חברת סיטיפס דוחה את כל ההשגות והערערים שמופנים אליהם מציבור הנוסעים . "אין לי ספק" אמר ח"כ מקלב, "כי הגורמים המקצועיים במשרד התחבורה שיחשפו לדו"ח, יתמכו באישור הצעת החוק שיזמתי יחד עם חברי, ותעביר את הסמכות על הערערים של האזרחים לידי ועדה חיצונית, כמקובל". ח"כ דוד רותם אמר "הדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מוכיח כי אזרחים רבים מרגישים שנפגעו ממדיניותה של חברת סיטיפס. על כן יש לאפשר לאזרחים למצות את טענותיהם בצורה ההוגנת ביותר, ולהקים ועדת ערר חיצונית ובלתי תלויה שתטפל בתלונות הרבות".
