במד"א נערכים ליום הכיפורים, לא רק בכוננות האמבולנסים למקרי חירום אליהם יגיעו במקרה הצורך, אלא גם בהוראות הלכתיות ברורות על מנת לשמור על קדושת היום בתחנות מד"א. במכתב שפורסם היום (ראשון) על ידי 'ועדת יהדות והלכה' של הארגון, קובצו ההלכות הרלוונטיות לצוותי החירום במהלך הצום. בפתח המכתב צויין כי "קובץ זה אינו בא לפרט את כל הלכות יום כיפור, אלא להתייחס למצבים מיוחדים האופייניים לאנשי מד"א, עובדי משמרת וכוננים". בהוראות נכתב: ערב יום כיפור מצווה לאכול בערב יום כיפור. מי שמתוכנן לעבוד או להיות כונן ביום כיפור, ראוי שיכין בערב יום כיפור את שיעור השתיה שלו אם יזדקק לכך (באדם בינוני השיעור הוא 40 סמ"ק מים), וישתה כמות כזו כל 9 דקות בשעת הצורך "(שתייה לשיעורין"). מותר לקחת כדורים המקילים על הצום, ומי שנתנסה בכך בעבר והדבר עזר לו – רצוי שיעשה כן אם הוא מתוכנן לעבוד או להיות כונן. איסור מלאכה מעשית, איסורי המלאכה ביום כיפור הם בדיוק כמו איסורי המלאכה בשבת. תענית יום כיפור הוא יום תענית מן התורה, מערב עד ערב. כניסת הצום בערך בשעה 17:00 וסיום הצום בערך בשעה 18:10 שעון חורף (הזמן המדויק לכל מקום ומקום רשום בלוחות). עובד או כונן היודע מראש שהוא נחלש בצום, ישתדל שלא להשתבץ במשמרת למשך הצום. אם שובץ, ישתדל למצוא מחליף שאינו נחלש בצום. עובד במשמרת ביום כיפור שמרגיש חולשה עקב הצום, וחושש שחולשתו תגרום לפגיעה ביכולתו להגיש עזרה, ינסה למצוא מחליף שאינו חש חולשה. אם אין מחליף זמין, יכול לשתות עד שיתחזק. לכתחילה ישתה "בשיעורין", ואם אין בזה די – ישתה כפי הצורך. כך גם לגבי כונן (חובש / פרמדיק / רופא) יחיד באזור מגוריו. בתום הצום יש להבדיל, אולם אפשר לשתות מים גם קודם הבדלה. מי שלא הבדיל עם תום הצום, יכול להבדיל כל הלילה, וגם כל היום למחרת (בלי ברכת הנר). רחיצה מותר לרחוץ ידיו עד פרק הזרוע לצורך טיפול בחולים. אחר הטיפול מותר לשטוף במים ובחומר חיטוי את המקום בגוף שנגע במשהו העלול להדביק (דם, הפרשות וכד') ולנגב מייד. בניקוי מכשירים או האמבולנס, יש להזהר מאיסור סחיטה וליבון. מנעלים אין נועלים נעלי עור ביום כיפור. יש להכין נעליים חילופיות ראויות המותרות בשימוש ביום כיפור. אולם מי שאין לו נעליים חילופיות ראויות, והוא צריך לנהוג או למהר לארוע, ינעל את נעליו הרגילות, ויחלצן ברגע שיוכל לעשות כן. תפילות יש להתארגן באופן שכל עובד או כונן יוכל להתפלל את התפילה כולה בציבור (לארגן מראש את ההחלפות הנדרשות). ביום הכיפורים יש לומר וידוי. מי שעסוק בתפקידו ואינו פנוי לתפילה מלאה, יאמר לפחות וידוי קצר ("חטאתי עויתי פשעתי", וישים לבו לתוכן הדברים), ולכשיתפנה – ישלים את הוידוי המלא. מי שהפסיד תפילה בציבור, יכול להתפלל ביחידות, כל תפילה בזמנה. תפילת מוסף יש להתפלל לכתחילה עד סוף שעה שביעית (בערך 12:30) מי שהפסיד תפילה עקב טיפול במקרים, ישלים בתפילה שלאחר מכן, אולם תפילת נעילה – לא ישלים. מי שהפסיד תפילת מנחה – ישלים בערבית, כדין כל השנה (אף שהיה זמן נעילה באמצע). אדם שנזקק למנוחה כדי להשלים את התענית (ולמלא את משמרתו כראוי), עדיפה השלמת התענית (ומנוחה כפי הצורך) על פני התפילה בציבור, שכן מצוות התענית היא מן התורה. לסיום הוסיפה הועדה 'עצה טובה', לפיה עובד שהוא במשמרת, אל ידחה אכילת סעודה מפסקת לרגע האחרון, שמא ייקרא בדיוק אז למקרה דחוף, ונמצא שנכנס לתענית בלי שאכל כראוי. לפיכך יאכל מוקדם מעט, ובסוף סעודתו יתנה שאינו מתחיל את התענית, ולקראת תחילת התענית יוכל להוסיף אכילה ושתייה כפי צורכו.
