בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס תא"ל (מיל.) אמציה חן - פאצי, מי שפיקד במלחמת יום הכיפורים על כוח פאצי תחת פיקודו של אריאל שרון, למסמכים שנחשפו בסוף השבוע האחרון על היממות האחרונות שלפני פרוץ מלחמת יום כיפור. פאצי, שלימים, כאיש מילואים, הופקד על מערך הפקת הלקחים בצה"ל, דוחה מכל וכל את הניסיון העיתונאי לתלות את כשלי המודיעין וההיערכות במלחמה ביחס המזלזל, כן או לא, של ראש המוסד להתראותיו של אשראף מרואן. "המחדל לא היה זה של עשרים וארבע או ארבעים ושמונה השעות האחרונות. זו פיקנטריה", הוא דוחה את כותרות הימים האחרונים. "הבעיה האמיתית היא שנים קודם, כשצה"ל הפקיר לחלוטין את צורת הקרב המכונה 'הגנה' ומיקד את עיקר מאמציו להגן על חייליו בצורה המטומטמת של בניית קו ברלב, 180 מטרים מהתעלה כשחיילינו טרף לירי נק"ל". לטעמו ההכנות הנכונות והראויות היו צריכות להיעשות בדוגמת הפשיטות הצהליות באמצע שנות השבעים, פשיטות שקיבעו את תורת הלחימה הנכונה. "צה"ל לא הופתע מהתקיפה המצרית, אלא מחוסר מוכנותו לנהל קרבות הגנה", אומר פאצי ומתאר מציאות בה לא ניתנו פקודות, לא בוצעו סיורי מפקדים, לא נלקחו בחשבון מכשולי הקרקע ועוד, וכל זאת במשך כשבע השנים שקדמו למלחמה, ובהגיע שעת התקיפה אלתר צה"ל בדרכו, בעוד המשלמים על כך בחייהם הם הלוחמים עצמם". "זו חובבנות ששורשיה במה שקרה אחרי מלחמת העצמאות", הוא קובע ומטיל אחריות שנים רבות קודם לכן, עוד לימי הפלמ"ח שם הונחל המסר העיקרי שאין צורך בתחקור קרבות וכשלים. "בפלמ"ח לא הייתה קיימת הפקת לקחים וממילא הדבר הושרש בצה"ל". לדבריו המחדל הגדול ביותר הוא העובדה שמלחמת ששת הימים לא נחקרה, ומיד לאחריה ספג צה"ל את כשלון מבצע כרמה הצורב. שבו שתי חטיבות מהוללות כשלו מבלי להשיג את יעדיהן בשדה הקרב. פאצי מחריף את דבריו וקובע כי היעדר הפקת לקחים היא פגם מוסרי בראש ובראשונה כלפי אותם שנפלו בקרבות וציוו לנו את החיים. "זה ביזוי הנופלים", הוא אומר. הוא עצמו, כאמור, היה אמון על הפקת הלקחים בצה"ל במסגרת שירות המילואים שלו, אך לדבריו המפקדים אמנם שמעו את דבריו מבחינה טכנית, אך לא מעבר לכך. "הם שמעו, אבל לא הבינו. הכי קשה זה להסביר את המובן מאליו, וכשצריך הסבר על ערך הפקת הלקחים הדבר מלמד שיש לנו בעיה". "כל קלקולי יום כיפור חזרו על עצמם במלחמת של"ג ולשיאם הגיעו במלחמת לבנון השנייה", הוא אומר ושב על קביעתו ולפיה "איוולת היא להציג את הדברים ככישלון מודיעיני. הייתה חשיבות למודיעין, אבל הגנת סיני הוזנחה במשך שבע שנים". לטעמו של פאצי העיסוק בהתנהלותו של ראש המוסד כשהגיעה ההתראה ממרואן אשראף, ואם הלך לישון או לא, אינה אלא רכילות עלובה שמקורה בחוסר הבנה בסיסי של העוסקים בנושא, שלא מזהים את מקור הבעיה הצה"לית של אותם ימים ולטעמו גם בימינו אלה.
