הויכוח המתמשך והטעון סביב מועד סיום שעון הקיץ בישראל עוד בשיאו. מעבר לטענה הכלכלית לפיה יש להתחשב בצורכי המשק ולמנוע הפסד כלכלי משמעותי, עומד גם הצד ההלכתי. מכון כת"ר העוסק בנושאים שבין כלכלה ותורה הוציא הבוקר (ב') נייר עמדה הנדרש לשאלת הארכת שעון הקיץ. "לוח הזמנים של השומר תורה ומצוות מושפע מאוד מזמני הזריחה והשקיעה, כאשר זמן תפילת שחרית תלוי בזמן הזריחה וזמן כניסת וצאת השבת והמועדים תלוי בזמן השקיעה. זמנים אלו נקבעים על פי השמש ואינם תלויים בשעון הנהוג במדינת ישראל", טוען הרב שלמה אישון ראש המכון. הוא מסביר כי משמעות הדבר היא בכך שניתן לקיים כל מצווה בכל שעה, ולכן ההתנגדות בקרב הציבור הדתי אינה נובעת מסיבות הלכתיות. למרות זאת, טוען הרב אישון: "שעון הקיץ עלול להקשות על שמירת המצוות. אף שאורכו של צום יום הכיפורים לא משתנה עם הזזת השעון, קשה יותר מבחינה פסיכולוגית לסיים את הצום שעה מאוחר יותר". ומביא דוגמה נוספות משגרת היהודי: הזריחה בשעה מאוחרת מקשה על העובד להתפלל לפני צאתו לעבודה. "אי היכולת להתפלל לפני היציאה לעבודה הינה מציאות שהמדינה כמדינה יהודית חייבת לקחת בחשבון ועל כן, בקביעת מועד הזזת השעון יש לוודא שזמן הזריחה לא יעבור את השעה 6:30 לערך, ועל כן יש לקבוע את מועד המעבר לשעון חורף לא יאוחר מתחילת אוקטובר". ומה בנוגע לתועלת הכלכלית שבשעון הקיץ? הרב טוען כי מבחינה של כלל המחקרים שהתפרסמו אודות שעון קיץ במקומות שונים בעולם – לא קיימת הוכחה שהארכת שעון הקיץ חוסכת באופן משמעותי בחשמל. "לא ניתן לומר כי קיים שיקול כלכלי מובהק המצדיק את הארכת שעון הקיץ". לטענתו יש מקום לבחון את עמדת הציבור הישראלי "שכן הסרת מתחים והשכנת שלום בקרב הציבור בישראל הינם שיקולים הלכתיים שיש להתחשב בהם". אך לפי המציאות היום נראה כי גם רצון הציבור אינו מובהק, מה שלטענתו מוביל למסקנה כי יש להשאיר את המצב הנהוג על כנו – כאשר שעון הקיץ יסתיים ביום א' שלפני יום הכיפורים, ואין להאריך את מועד הזזת השעון מעבר לתחילת אוקטובר כדי להגן על זכויותיהם של העובדים המתפללים לפני עבודתם. "התורה אינה מייחסת חשיבות גדולה לשעון, אך מייחסת חשיבות עצומה לזמן. היהודי נדרש לנצל את זמנו למטרות ערכיות ולא לאבד ולבזבז משאב יקר זה", מסכם הרב אישון.
