בכנס מיוחד במעמד הראשון לציון הרב עמאר ידונו כ-150 רבנים מרחבי הארץ בסוגיות רווחה וכלכלה שנדחקו לשולי האמירה התורנית. ביום שני הקרוב יתקיים בירושלים כנס ראשון מסוגו ובו ידונו כמאה וחמישים רבנים בסוגיית העמדה התורנית וההלכתית בנושאי כלכלה וחברה. האירוע יתקיים בניצוחו של בית המדרש 'ממזרח שמש', בית מדרש המקיים מזה כעשר שנים לימודים נרחבים סביב סוגיות אלה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם הרב יצחק שוראקי, ראש בית המדרש, על הכנס ועל הנושאים הצפויים לעלות בו. באירוע המדובר צפויים להשתתף בין השאר גם הראשון לציון הרב שלמה עמאר, הראשון לציון הרב בקשי דורון, הרב יעקב אריאל רבה של רמת גן, הרב אליהו אברג'ל, הרב בנציון אלגזי ראש מכון "צורבא מרבנן" שבישיבת כרם ביבנה ואחרים. הרב שוראקי מספר על שורה ארוכה של מושבים בהם ידונו הרבנים בענייני כלכלה וחברה. בין השאר יהיו מושבים בנושאי צדק וצדקה, תנאי מחיה, תנאי עבודה, רווחה ואחריות המדינה ועוד. "אלו נושאים שאנחנו דנים בהם בבית המדרש שלנו כבר עשור שנים וחשבנו שיש מקום לדון בעניינים הללו לא רק בתוכנו פנימה, אלא לשמוע את עמדתם של כלל הרבנים. אנחנו שומעים שהנושאים הללו עולים בשיח הציבורי וראוי שיעלה קול רבני שיציג עמדה בנושא". הרב שוראקי מדגיש שהדיון בכנס לא יפנה לאפיק הפופוליסטי או הפוליטי שרידדו את הנושא עד כה, אלא יעלו שאלות מרכזיות כאלה המעסיקות את החברה כולה ואת המדינה כמדינה מאז הקמתה. באשר לשתיקה היחסית שנשמעה מכיוונו של הממסד הרבני בסוגיות אלה מעריך הרב שוראקי שאכן קיימת מבוכה מסוימת מצידם של רבנים שכן מדובר בנושאים שלא נדונו בעולם הישיבות כסוגיות לימודיות רגילות, וכעת, לאחר שנות הגלות יש לרכז את החומר שפוזר בסוגיות שונות, לכנס אותו אל קורת גג אחת ולדלות מסקנות תורניות הלכתיות שתישמענה בפני הציבור כולו. בין השאר יעלו, כך מספר הרב שוראקי, במהלך הכנס גם מקורות תורניים בלתי ידועים שדנו בסוגיות הללו. לדבריו קיימות יצירות שלמות, בעיקר של חכמי ספרד, שבהם הועלו דיונים שונים ומסקנות שונות באשר להנהגה הכלכלית והחברתית של הקהילות השונות, וכעת יש להרחיב את המסקנות ההן לכדי פסיקות הראויות ותואמות את צרכיה של מדינה. בין השאר הוא מזכיר בהקשר זה את שני הכרכים עבי הכרס של תקנות חכמי מקנס, ובהן יצירותיהם של חכמי מקנס ומרוקו שביקשו למצוא פתרונות לחיי הקהילה. הרב שוראקי מזכיר את מאמציו של הרב הרצוג זצ"ל לכנס מתוך כתבים ישנים פתרונות לסוגיות עכשוויות, מאמצים שלא זכו להמשכיות ומשום כך נשכחו לא מעט מהיצירות הללו. "בגלות ההנהגה הרבנית הייתה אחראית גם על התחום האזרחי. בארץ העולם התורני מופקד על פינה צרה של החיים, מה שמוגדר כדתי, אבל זה לא צריך למנוע מאיתנו לדון ולהכריז על חשיבה והכוונה. הציבור זועק לפתרונות וחובתנו היא לתת אותם". להערכתו חלק מהפתרונות ההלכתיים שהועלו כבר בעבר וכעת יש לגבשם ייראו בעיני הציבור הכללי בישראל כבשורה של ממש וכאמצעי להתחברות מחודשת ליהדות ולתורה. עם זאת הוא מדגיש כי בשלב זה אין מדובר בגישה ברורה ונחרצת של עולם ההלכה, אלא בשלב ראשון של גיבוש והעלאת הסוגיות לדיון תורני הגותי, ומתוך כך לייצר אמירה תורנית משמעותית, כפי שהתרחש בעולם הטכנולוגיה, שם לאחר שהנושאים נלמדו היטב נוצרה זירה שבה ניתן להעלות מסקנות והכרעות הלכתיות. גם בנושאי רווחה וכלכלה יש ללמוד את הדברים, להעלות דיונים ומתוך כך להגיע עד לאמירה משמעותית תורנית מכרעת.
