(הוידאו באדיבות ערוץ הכנסת) "אם גנדי היה עמנו היום, היה מגנה בתוקף את חילול קברו של משה דיין. למרות הבדלי הגישות, גנדי לא היה מניח לנו לעבור על כך לסדר היום". כך אמר יו''ר הכנסת היום (ג') באזכרה לשר רחבעם זאבי בכנסת. ריבלין הוסיף: "חילול קברו של דיין, מסמן שפל חדש בתרבות הויכוח בישראל. זוהי עדות כואבת לכך שהחברה שלנו, איבדה את היכולת להתפלמס ולהתווכח באופן הגון, מכבד, ונוקב, כפי שהיה בימיו של גנדי, וכפי שנהג גנדי עצמו, בחייו". עוד אמר ריבלין, כי "גנדי חסר לנו היום. חסרה לנו יושרתו, שהיא מצרך נדיר בפוליטיקה היום; חסר הקול האידיאולוגי הברור שלו; חסרה מנהיגות בשיעור קומתו. בניגוד לחולמי חלומות רבים ולסדרה ארוכה של מנהיגים שרצו להאמין שאפשר להקים כאן מציאות אחרת, גנדי השתייך לזן אחר. הוא היה שייך לזן של מנהיגים שמציאותיות הנחתה אותם, ושלא בלבלו בין משאלות לב לבין יכולות, ולא בין תקוות לבין אפשרויות". "דומה, כי גם מי שלא הסכים מעולם עם עמדותיו הנוקבות, הקשות, ומעוררות המחלוקת של גנדי, לא היה יכול להתעלם מטיעוניו", הוסיף ריבלין. יו"ר סיעת האיחוד הלאומי, ח"כ אורי אריאל אמר המליאת הכנסת, " 11 שנה מאז נדם קולו של מורי ורבי , גנדי , רחבעם זאבי , השם ייקום דמו . מצביא , מנהיג מדיני , שר , אלוף ומחנך . אוחז את הקולמוס בימינו והנשק בשמאלו . מורי ורבי , שאותו נאלצתי להחליף כאן בבית הזה בכנסת , בעיצומם של ימי האבל . הסכמתי ועשיתי זאת רק לאחר קבלת ברכת הדרך מיעל ומהמשפחה . 11 שנים מאז נגדעה עשייה ארוכת שנים למען כלל ישראל . 11 שנים מאז הושתק ביריות מרצחים וקולו היום רם ונישא מאי פעם . קולו של גנדי המהדהד בישראל ומגולם בתוך הלמות הפטישים והטרקטורים ובתוך שאון עבודתם של פועלים המצרפים אבן לאבן למען בניין יהודי בארץ - ישראל . גנדי פעל לשמירה על זכויותינו ההיסטוריות על מולדתנו , אך בד בבד לא חדל לדאוג לכל אזרח באשר הוא . חוט הצדק וזכותנו על הארץ היה שזור במעשיו כחוט השני יחד עם דאגתו לכלל ישראל באשר הם . הוא פעל במסירות נפש לטובת עם ישראל , לביטחון המדינה ולארץ - ישראל . הוא עשה זאת באהבה טוטלית וסוחפת . שלט בכל ידיעות ההיסטוריה היהודית וארץ - ישראל . הכיר כל שביל , כל מסתור וכל משעול" . עוד אמר אריאל, "הקשר של עם ישראל למולדתו היה תמצית ובסיס השקפתו שהובילה את עשייתו רבת השנים . מאז ימי אברהם אבינו , דרך משה , יהושע והשופטים , תקופת המלכים , המשנה והתלמוד , את הכול הוא למד וחקר . הוא חי אותם , הוא הרגיש אותם . גנדי נהג כמו הרב קוק זצ " ל שאמר ששותלים בארץ עושים זאת בידיים ולא במעדר , בגלל קדושת הארץ . הוא אמר : כאשר מטיילים בארץ יש ללכת יחפים כי אנחנו דורכים על הפסוקים . לא רק על הפסוקים אנחנו מהלכים , כי אם גם על מורשתו של גנדי השזורה בין רגבי ארץ - ישראל . במובנים מסוימים , בעיני הוא היה כמו יהושע בן - נון , גם מצביא נערץ וגם כובש את ארץ - ישראל . ברגליו פסע על כל שלוחה , בעיניו הביט לעומקם של כל באר ונקרה , ובידיו כתב . גנדי ערך 72 ספרים בחייו , כולם בנושא ארץ - ישראל . חביבה במיוחד היתה עליו מלאכת העריכה וההדרה של ספרי נוסעים מהמאות האחרונות . ספרים אלו המחישו עבורו , וגם עבורנו , את שיממונה של הארץ בעת שהמתינה מאות שנים ויותר לעם ישראל , ושבה ונגאלה רק ב -200 השנים האחרונות . דמותו של גנדי הכריזה על החיבור הזה בכל אשר הלך . זו היתה נקודת המוצא האיתנה בכל דיון אתו . וזאת היתה גם , לעתים , הבעיה של חלק ממבקריו , כי אין חלופה לאמת שלו , ובעיני אין טיעון שמנצח אותה . היום , 11 שנים מאז הירצחו , ברור כי משנתו המדינית , שנתפסה לעתים כקיצונית על - ידי חלקים בעם , תופסת יותר ויותר מקום בלב , ואני מאמין שתבוא לידי ביטוי עוד בדורנו . מעבר לכל האמור , מוכרחים להדגיש כי גנדי מעולם לא הצטייר כאישיות אשר נושאת בקרבה רק מסר אחד , אג ' נדה אחת . אמת , נושא ארץ - ישראל ושלמותה בער כאש בעצמותיו , אך גנדי היה קודם כל איש של כלל ישראל , של האזרח הפשוט ומצוקותיו היומיומיות . גנדי כאב את כאבם של הנדכאים והנחלשים . מיוחדת וניכרת היתה דאגתו לשבויים ולנעדרים אשר את שמם נשא בדסקית אשר על צווארו , וכן ברחשי לבו , עד נשימתו האחרונה . בשירותו הארוך כמגן המולדת , מימיו בפלמ " ח ועד לדרגת אלוף בצה " ל , גנדי נתן ביטוי לאחד המרכיבים העיקריים באישיותו , דאגה לביטחון האומה ואחדותה תוך כדי התעלות מעל אינטרסים אישיים ומאוויים פוליטיים . שלמות המולדת וביטחון אזרחיה , לא משנה מי ומה , ניצבים מעל הכול . גנדי , השם ייקום דמו , אהב מאוד שירה , ובמיוחד את שיריו של אורי צבי גרינברג , המשורר הלאומי . ברשותכם אקרא קטע מאחד האהובים עליו , שאותו בחר לקרוא בערב משוררים ואשר שיקף את תפיסת עולמו . אני מצטט : " ולא תשבו במושב לאומים באין זה הֹר ההר משען לגבכם בעולם . במושב לאומים ישב זה שמשען לו הַרכֶם . בלי זה ההוד , מה ביקום ערככם ? טלו צפון מן העולם והיה – משולש . טלו מזרח מן העולם והיה – לא עולם . ישראל בלי ההר ההוא – לא ישראל" . לסיום אמר אריאל, "בחיל ורעדה ובהרכנת ראש , אני מצדיע ומוקיר את גנדי , השם ייקום דמו . כחיילים בשורה נתייצב חברי ואני ונקדיש את כולנו ואת עשייתנו , במאמץ משותף למלא משהו מהחלל שהותיר אחריו גנדי . בכרטיס החבר של תנועת מולדת נכתב – וזאת קבע גנדי – ארץ - ישראל לעם ישראל על - פי תורת ישראל . יהי זכרו ברוך" .
