בערוץ 10 שודר אמש הראיון המיוחד עם גלעד שליט בו הוא מספר לראשונה על שעבר עליו במהלך שש השנים בשבי החמאס. שליט סיפר על הפחד והחשש כי יסיים את חייו כמו רון ארד, "ברגעים כאלה ניסיתי להיות אופטימי" אמר שליט "אם יש סיכוי הכי קטן, אז עדיין יש במה להמשיך לחיות ולהיאחז, ולנסות להתמקד בדברים הקטנים הטובים שעדיין היו לי שם". הוא סיפר כי שוביו הסכימו לתת לו לראות ולהאזין לכלי תקשורת, "הסוד הוא לשמור מסגרת, על סדר יום, על פעילות. להיות פעיל, לא לשכב במיטה כל היום ולא לעשות כלום". "מההתחלה עקבתי אחרי הימים, אחרי התאריכים. לא היה שום רגע שלא ידעתי איזה יום היום. תמיד ידעתי איזה יום ואיזה תאריך. וגם את השעות מהר מאוד למדתי להכיר". שליט מספר כי במהלך שהותו בשבי הוא צולם מספר פעמים, "הם הכתיבו לי מה לומר וביקשו להוסיף איזה סיפור אישי שלי, שהמשפחה שלי תוכל לזהות שזה אני, סיפור שרק אני יכול לספר". "אתה לומד להתמודד עם זה, להתאושש. עם הזמן למדתי לא ליצור אופטימיות יתרה כל פעם שקורה משהו, שיש איזה פרסום בתקשורת כאילו שיש התקדמות משמעותית או עסקה קרבה או כל מיני דברים שקריים שהיו במהלך השנים", אמר. ההקלה האמיתית הגיעה רק עם כניסתו לישראל. "באותו רגע הרגשתי שזהו זה, כל החוויה הזאת הסתיימה. שכל הבור הזה שהייתי כלוא בו, זהו, יצאתי ממנו...לא הייתי יכול להכיל את זה, את כל הכמות של האנשים, את כל ההתלהבות, מה גם שהייתי סגור. לא הוצאתי כמעט מילה". בלילה הראשון, הוא מספר, התעורר והחל להסתובב בביתו "ראיתי כל מיני שומרים מסתובבים בחצר. מג"בניקים מסתובבים. בבוקר למחרת היו כל כך הרבה דברים שרציתי לעשות. להיות במחשב, באינטרנט, סתם, לראות, סתם לטייל בחוץ, לרכוב על אופניים, זה אחד הדברים הראשונים שעשיתי. להתעדכן בדברים שהיו בטלוויזיה בארץ, בערוצים ישראלים. לפגוש אנשים, חברים". בסוף הראיון הוא נשאל אם ישלח את ילדיו לצבא. "זה יהיה קשה", אמר, "אך המדינה הוציאה אותי משם אז אין שום ספק שאני אשלח את הילדים שלי לצבא".
