בבאר שבע התקיים במוצאי השבת כינוס של מאות אנשים מתושבי העיר בבית הכנסת "זכור לאברהם", לקראת הבחירות המקדימות במפלגת הבית היהודי. בכינוס השתתפו המועמד לראשות המפלגה, נפתלי בנט, המועמד לרשימה, סגן ראש העיר אבי וורצמן, הרב יהודה נחמני - רב שכונת נאות אברהם, הרב שמעון כהן, ראש מוסדות הגרעין התורני "בית מוריה", הרב אלי חוטא, הרב חנניה מלכה, הרב אברהם וזאנא וגבריאל מיטלברג. בפתח הכנס אמר וורצמן, כי "משהו חדש מתחיל. כבר שנים רבות אנחנו מחכים לשינוי ועכשיו זה קורה. הרי בכל תחום אנחנו מצטיינים, אך בתחום אחד בלבד לא מקבלים את ההחלטות. הציונות הדתית הולכת ומאבדת את מקומה, והשיא היה בקדניציה האחרונה. אני עשרים שנה חבר מרכז מפדל, תמיד היו שם רק כמה צעירים בודדים, הצעירים היו כמו שמורת טבע במרכז המפדל. כל מי שפעל במפד"ל חשבו שהוא אדם מוזר, "את מי זה מעניין המפד"ל" אמרו לי. והנה פתאום יש התעוררות מדהימה בזכות נפתלי בנט. כעת למעלה ממחצית המתפקדים של הבית היהודי הם צעירים". אחרי אבי וורצמן דיבר נפתלי בנט, ואמר ש"השבת קראנו את פרשת נח, על התיבה שהקים לקראת המבול. אבל אנחנו לא צריכים להיות תיבת נח, שמכניסה לתוך התיבה את האנשים כדי להציל את עצמם, אנחנו נהיה אברהם אבינו - שפתח את הבית שלו בפני כולם והכניס לתוך האוהל שלו". בנט המשיך וסיפר על הגרעין התורני "בית מוריה" , הגרעין התורני הגדול בארץ שהקים אבי וורצמן, ואמר כי "החזון שלי איתו פתחתי בכל מאה ושמונים חוגי הבית שהייתי בהם היא להקים "בית מוריה" בכל הארץ, יש הרבה גרעינים תורניים בכל הארץ, אין גרעין תורני כמו "בית מוריה" בכל מדינת ישראל. אבי וורצמן הקים אותו, וצריך בכנסת הבאה לדאוג להקים 'בית מוריה', ולממש את החזון הזה בכל הארץ בכל מדינת ישראל". בנט ציין כי אחת ממשימות הדור היא "לשנות את מעמד לימוד התורה במדינת ישראל. לימוד תורה היום של הציונות הדתית נחזה כאינטרס סקטוריאלי, כמו חלבנים, כמו ועדי עובדים, וכתוצאה מכך הוא מוסדר בעזרת כספים קואליציוניים. אין שגיאה חמורה מזאת. לימוד תורה הוא לא אינטרס של הדתיים, כמו שחיל אוויר חזק הוא לא אינטרס של טייסים, כמו שיישוב הנגב הוא לא אינטרס של תושבי הדרום אלא אינטרס של תושבי גבעתיים ורמת גן. גם לימוד התורה חייב להפוך להיות אינטרס של כל עם ישראל, ולהיות בבסיס התקציב". לדבריו, "בממשלה הבאה תהיה לנו אמירה ערכית: לא רוצה כסף קואליציוני ללימוד התורה. תקציב מבטא את הערכים של המדינה, לכן לימוד התורה צריך להיות בבסיס התקציב. כמו שהמדינה מסבסדת את אורט כדי שיהיו מהנדסים ומכונאים, כך גם לימוד התורה צריך להיות אינטרס של המדינה. יתרה מכך, אברך ציוני משתכר 700 שקלים בחודש, אבל דוקטורנט שלומד סינית עתיקה משתכר מהמדינה כדי שיוכל להתקיים. חייבים לשנות גם את זה. עילויים שלומדים תורה חייבים לקבל תמיכה יותר רצינית מהמדינה".
