שופטת בימ"ש לענייני משפחה בחיפה, אספרנצה אלון, דחתה תביעת סב להסדרי ראייה עם נכדיו, שאמם, בתו, מתנגדת נחרצות לקיומם. השופטת הגיעה למסקנה, כי כפיית הקשר בין הסב לבין הקטינים לא תשרת את טובתם בנסיבות המקרה וכי חדירה לאוטונומיה והפרטיות של התא המשפחתי תעשה במצבים קיצוניים וחריגים ובזהירות הראויה. במסגרת פסק הדין דנה השופטת בשאלה, עד כמה מתערב המשפט באוטונומיה ההורית ומהי טובת הקטינים. הסב, טען כי במשך שנים רבות התקיים קשר הדוק, חם ואוהב בינו לבין נכדיו עד שבתו קבלה החלטה להטיל סנקציות על קשריו עם הנכדים ובהמשך ניתקה אותם ממנו לחלוטין עקב סכסוך משפחתי שפרץ. ניתוק הקטינים ממנו, שהינו סבם היחיד, מזיק לקטינים וגורם להם נזקים עתידיים ובלתי הפיכים. האם טענה מנגד, כי תביעת הסב היא המשך דרכו הכוחנית אותה ספגה משחר ילדותה. לטענתה, אביה הוא אדם מניפולטיבי, אשר התעלל בה בילדותה וזיכרונותיה המרים ממאבק הגירושים שניהל כנגד אמה והתנהגותו כלפיה צפו ועלו והתחדדו עם הולדת בתה הבכורה. בין היתר צפה ועלתה בזיכרונה טראומת ילדות בה התעלל בה אביה, לכאורה. השופטת ציינה כי האם נחרצת בדעתה כי אין לאפשר קשר בין אביה לבין ילדיה וכי בין אם התנגדותה נובעת מסיבות אובייקטיביות ובין מסיבות סובייקטיביות, יש להימנע ולערער שלא לצורך, את רקמת היחסים העדינה שבין הורים לילדים. לדבריה, זכותם של הורים לגדל את ילדיהם היא זכות חוקית ויסודית, המבטאת את קשר הדם ביניהם – קשר הטבע . המחוקק העניק להורים את שיקול הדעת כיצד לגדל את ילדיהם או לחנכם, כאשר עמדת המוצא היא שחזקה על הורים שיפעלו לטובת ילדיהם וכי החלטותיהם מבטאות את ההחלטות הראויות והטובות ביותר בגידול ילדיהם. זכות זו של הורים יוצרת את האוטונומיה והפרטיות של התא המשפחתי וחדירה אליו תיעשה במצבים קיצוניים ובזהירות הראויה, וזאת כאשר הורה אינו מקיים את חובותיו הבסיסיים כלפי ילדו. "הכלל הוא כי יש להימנע מלהתערב באוטונומיה של התא המשפחתי המצומצם, אלא במקרים קיצוניים וחריגים ומקרה זה אינו בא בקהלם של אלו", הוסיפה השופטת ודחתה כאמור את תביעת הסב.
