גוברת המחאה בסניפי בני-עקיבא ביו"ש, נוכח החלטת מזכ"ל התנועה, דני הירשברג, להשתתף בעצרת לזכרו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל. אחרי סניף בני-עקיבא באיתמר, גם חניכי ומדריכי התנועה מסניף חברון שלחו מכתב לדני הירשברג, ובו הם מוחים על החלטתו. במכתבם הם כותבים: "במוצ"ש האחרון ב"ה פתחנו את חודש הארגון בסניפנו, יחד עם כל סניפי התנועה ברחבי העולם, בסימן – נאמנים לדרך. 'אנו מבקשים בחודש הארגון ללמוד ולבחון את דרכנו' - האם הדרך שאנו רוצים להנחיל לחניכנו, דור ההמשך של סניפנו ושל התנועה כולה, היא היא אותה מורשת אותה מנסים להנחיל לנו תחת מסווה של עצרת לזכר יצחק רבין? האם זו הדרך בה אנו רוצים לגדל את חניכנו החדשים – שבט הכנה, להיות "נאמנים לבני עקיבא" בהיותם מתחילים את דרכם בסניפנו? האם כשאנו באים 'לבדוק שוב עם עצמנו מהם הערכים המחייבים ולמה אנו נדרשים להיות נאמנים', ערכי העצרת הזו מהווים חלק בלתי נפרד מחובותינו?! האם כאשר אנו למדים ממך על משימתנו בתור חברי בני עקיבא, שאדם נאמן הוא אדם ש'אינו מנסה למצוא חן בעיני החברה בה הוא פועל, הוא אינו מחקה דברים שאחרים עושים כי אם מכונן את פעולותיו מול דרכו ונשמתו', האין בהשתתפות בעצרת זו טעם לפגם? רבין בהתנהלותו הציבורית, היה ההיפך הגמור לסובלנות, כבוד ואחדות: רבין קרא לציבור שלנו פרופלורים! רבין חילק כלי נשק לגרועים שבאויבנו, וכאשר באלו הרובים רצחו את בנינו ובנותינו, כינה אותם רבין - "קרבנות השלום", והמשיך ועבר לסדר היום בקור רוח! [בני עקיבא יכולה 'להתפאר' בכמות היתומים שהיא מגדלת עקב אותה מורשת "מפוארת"] תחת שלטונו של רבין, ובידיעתו פעל אבישי רביב [=שמפניה] אשר הסיט והדיח ילדים לאלימות. אשר תחת מסווה של איש ימין, פעל פעילות פרובוקטיבית פסולה, אל מול התקשורת בארץ ובעולם [רבין לבוש בצלב קרס], כשמטרתו היחידה היא - להכפישנו, ולהוציא דיבתנו [הימין, הדתיים, בנ"ע וכו'] רעה. האין זוהי צביעות לקרוא על שמו ולזכרו לאחדות, כבוד וסובלנות? נראה שגם מארגני העצרת [הנוער העובד והלומד, תנועת דרור לישראל], ספוגים במורשתו המפוקפקת שהותיר לנו רבין, שהיא שנאת האחר, האשמתו ותקיפתו, [בייחוד השנאה לציבור שלנו]. במסמך הבהרה לקיומה של העצרת השנה, [אשר נכתב בידי מר דודו מלול, רכז מחלקת הדרכה בנוער העובד והלומד], ומפורסם גם עתה באתר התנועה, נכתב כך: "תפקידה של העצרת היא לחזק את העומדים במערכה הרוחנית, החברתית, החינוכית והתרבותית במאבקם, מאבקינו על נפשה, דמותה וצלמה של החברה... אנחנו מבקשים גיבוי למאבקנו הצודק, הנחוש וגם המתיש והשוחק מול כוחות עצומים שרק מתגברים עם התפוררות החברה והדמוקרטיה... לו רבין היה חי הוא היה עושה עצרת הרבה יותר חריפה, אפילו ממה שאנחנו מציעים. העצרת היתה אמורה להוביל את המאבק. העצרת צריכה להתמודד עם שכחת הרצח, תורת המלך, הגיבוי הרבני שהיה ועדיין לנוער הגבעות ודומיו, הדרת נשים, גזענות ואלימות. היא צריכה להיות ממוקדת במסרים אלו, ולא מדברת על אחדות ודמוקרטיה באופן כללי, רחב ומופשט. אלפי האנשים שכבר טרחו והגיעו לעצרת, יקבלו אומץ לב, תבונה וכח למאבק האמיתי על שיויון ערך האדם חיי האדם, על השיויון לאישה, על השיויון לערבי. וכל אלו שמתנגדים לדמוקרטיה (הרבנים המסיתים ושותפיהם) הם המודרים! הם בושה ליהדות! הם לא צריכים להיות חלק מקהל ישראל! הם פושעים והם צריכים להיות מוקעים כי אחרת הם מרעילים את החברה שלנו." ההשתתפות בעצרת תתפרש כהסכמה לאני מאמין עליו היא מושתתת! עלינו להיות ברורים! אין לנו חלק בארס בהסתה ובשנאה המבעבעת מתוך הציטוט הנ"ל!!!" והם מוסיפים: "אנו "נאמנים לעם –נאמנים למולדת –נאמנים לדרך התורה". בני עקיבא מעלה על נס את ערכינו האמיתיים, ומבהירה לעם ישראל כולו – שאפשר לגדול ולצמוח על ערכים ראויים, שאינם מביאים לידי שנאה ומלחמת אחים! ועל כן, אנו רואים חשיבות רבה במפגשי שיח משותפים עם כל גווני החברה הישראלית, אך, התאריך המתאים לכך – הוא ימי בין המיצרים!"
