בעמותת 'חננו' פותחים במאבק נגד החרמת כלי נשק למתיישבים ביהודה ושומרון. "לא מדובר באזלת יד, כי אם בפשיעה שאחריתה הפקרת חיי אדם", אומרים בעמותה. "בשונה מהרבה מדינות בעולם המערבי, בישראל, רשיון לנשיאת נשק איננו בגדר מותרות. מי שמקבל אישור לשאת נשק, חי באזור שמצריך זאת מטעמי פיקוח נפש", פותחים את ההסברה ב'חננו', "לצערנו עם השנים מתברר שהרשויות לא מייחסות לזה משקל, והקלות בה נוטלים נשק מבן אדם שזקוק לזה, היא בלתי נסבלת". העמותה מציינת כי מתיישבים רבים ביו"ש מחזיקים נשק ברשיון ולא אחת הצילו כלי נשק אלה חיי אדם ואף מייצרים אלה הרתעה במציאות הביטחונית בשטחי יו"ש. "בשנים האחרונות נוצר מצב בו אדם שנעצר על עבירות אידאולוגיות לא יקבל בד"כ רשיון לנשיאת נשק, גם אם עבירות אלו נעשו לפני שנים רבות ו/או בהיותו קטין. אם אדם זה הוא בעל רשיון, נשקו יוחרם ואף אם תיק החקירה ייסגר ללא שום כתב אישום השבת הנשק כרוכה בהליך ארוך ומייגע הנמשך לעיתים אף למעלה משנה שבסופו של תהליך, ב80%-90%, מסרבת המשטרה או המשרד לביטחון פנים להשיב את הנשק לבעליו. אופציה נוספת היא שבחידוש הרישיון הבא לא יאשרו המשטרה או המשרד לבטחון פנים, את המשך אחזקתו של הנשק ברשיון". לדברי העמותה, מדובר במקרים שגבו לא פעם חיי אדם כמו החרמת נשקו של יצחק איימס הי"ד, תושב בית חגי שבדרום הר חברון, החרמה שזמן לא רב אחריה, נרצחו בני הזוג יחד עם שני יהודים נוספים בפיגוע ירי. במקרה נוסף הוחרם נשקו של א' תושב סוסיה, בן 28 בוגר סיירת מטכ"ל, על רקע עימותים מקומיים עם ערבים שפלשו לתוך גבולות היישוב. למרות שהתיק נסגר ללא כל כתב אישום ולמרות שא' המשיך כל העת בשירות מילואים פעיל באחת מיחידות העילית של צה"ל, לא היה די בכך בשביל המשטרה והמשרד לבטחון פנים והללו סרבו להשיב לו את הנשק. רק לאחר מאמצים רבים שכללו את התערבותו של ח"כ ישראל חסון, הוחזר הנשק לא', כעבור תקופה של כמעט שנה. בעמותת 'חננו', המספקת סיוע משפטי על רקע המצב הבטחוני בארץ, החליטו לאחרונה להקצות לנושא משאבים נוספים. "במצב הקיים אנשים מרגישים פשוט חסרי אונים, שאין להם לאן לפנות. למרות שעד כה טיפלנו במקרים לא מעטים של החרמות נשקים, הכוונה עכשיו להעמיד עו"ד מיוחד שיטפל אך ורק בנושא זה". בנוסף מזכירים ב'חננו' כי שירותי העמותה ניתנים לדורשים ללא עלות כספית. עו"ד עדי קידר שטיפל עד כה בנושא החרמת נשקים מסכם, "מאז הקמתה עסקה ועוסקת העמותה בין היתר במקרים בהם נשלל מהאזרח בדרך כלשהי רשיון אחזקת הנשק האישי לו הוא זכאי ושניתן לו על מנת שיוכל להגן על חייו וחיי משפחתו. לאור המציאות הקיימת בשנים האחרונות, התקיימו מספר דיונים גם בכנסת וגם בפורומים אחרים, אולם אנחנו עדיין מזהים המשך שלילה גורפת של אחזקת נשק אישי בין ע"י המשטרה באופן ישיר ובין ע"י המשרד לבטחון פנים בהליך מנהלי". לדבריו, לפני כשנה לערך הועבר נושא רישוי הנשק ממשרד הפנים למשרד לביטחון פנים ומאידך צומצמו מספר המשרדים המטפלים ונותני השירות לציבור בנושא. בסופו של יום על אף המעבר הישיר למשרד הרלוונטי עדיין לא ניתן מענה למצב, והעמותה נתקלת בפניות רבות מאנשים שנשקם הוחרם ולא הושב עד כה. בדיקה שנערכה במחלקה המשפטית של העמותה העלתה כי "היד קלה על ההדק" ונראה כי העילות בגינן נשללים הנשקים, במקרים רבים, הינן שרירותיות לחלוטין ולא מצדיקות את שלילת הנשק וסיכון חיי בעליו ומשפחתו. בעיקר מדובר במקרים בהם אזרחים נקלעו לאירוע באזור מגוריהם או באזור אחר ביו"ש, לא הוגש נגדם כתב אישום והתיק נסגר, ואף על פי כן המשטרה עומדת בסירובה להשיב להם את הנשק. "מעבר לפגיעה הקשה בבטחונן של האזרחים ובהפקרתם ע"י המדינה במעשה זה, שוב מדובר באפליה, שכן במקרים אחרים שאינם קשורים לתחומי יו"ש, אדם שנפתח כנגדו תיק פלילי לא נשללים נשקו ורשיונו באופן אוטומטי ", אומרים בעמותה. בחודשים האחרונים נעשו פניות נוספות מצד העמותה לאותם גורמים במשרד לביטחון פנים על מנת לקדם פתרונות פרטיים וכלליים.
