השר להגנת העורף, אבי דיכטר, התייחס ביומן ערוץ 7 למציאות הקשה בדרום לנוכח ההסלמה האחרונה ולצורך הישראלי בשיקום ההרתעה מול ארגוני הטרור. "בסופו של דבר אנחנו מבינים שארגוני הטרור בעזה רוצים לייצר מצב של טרור בלי כתובת, מצב שבו הם יורים ללא זהות הארגון היורה, אנחנו מגיבים מול היעדים שלפנינו ואז מתמודדים מול גלריה של ארגוני טרור שהחמאס עומד בראשם וכולם זועקים את זעקת הקוזאק הנגזל, או החמאס הנגזל, על מה שישראל מעוללת להם", אומר דיכטר המסביר את המורכבות בפניה עומדת ישראל, כאשר בפועל התוצאה בשטח של מציאות זו היא קיצור סבבי מתקפות הטרור מרצועת עזה ובפועל הדבר בא לידי ביטוי בסבל אותו חווים תושבי הישובים בעוטף עזה ובשדרות. באשר למניע המוביל את החמאס לקיצור סבבי הטרור אומר דיכטר כי אין צורך בעזה לסיבות מיוחדות כדי להפעיל טרור, שכן הפעלת הטרור היא סיבת הקיום של ארגון טרור ומבלעדיו אין לארגון כזה שום ערך בעיני סובביו. "בעידן הנוכחי כשהאביב הערבי לקח כמעט את כל הקשב התקשורתי מהפלשתינים בכלל ומעזה בפרט זו הטכניקה שלהם להחזיר את הקשב אליהם, ולצערנו זה על גבינו". באשר לתחושה ולפיה בוחרים בחמאס את התקופה הנוכחית להסלמה בשל היותה תקופת טרום בחירות אומר השר דיכטר כי לצערנו לא רק לפני בחירות החמאס פועל כך ולא רק אחת לארבע שנים הוא מסלים את המציאות בדרום. עם זאת מוסיף דיכטר וממליץ לאיש שלא לקשור בין הבחירות לתגובה הישראלית ומזכיר כי לעופרת יצוקה יצא צה"ל כחודש לפני בחירות וגם ההתקפה על הכור בעיראק התבצעה זמן קצר לפני בחירות. "הפלשתינים יודעים שבחירות בישראל הם לא תעודות ביטוח". באשר לאמירה הנשמעת בשדרות בפרט ובדרום בכלל ולפיה אם המתקפות היו במרכז התגובה הייתה אחרת, אומר דיכטר כי "מדינת ישראל השקיעה בשדרות לא מעט בגלל שהפכה ליעד עבור העזתים. אני לא חושב שישראל מגיבה אחרת מאשר תקיפה על באר שבע או אשדוד. אלו הערים בטווח הרקטות. הם משתדלים להשיג רקטות גם לטווח גוש דן. גם האפקטיביות של כיפת ברזל מוגבלת בעיקר לגבי מקומות מסוימים ששם היא עדיין לא פרוסה". כשהוא מתבקש להשוות בין היחס למתקפה כעת לבין היחס למתקפה שבעקבותיה יצא צה"ל למבצע 'חומת מגן' מזכיר דיכטר כי המבצע ההוא בוצע לאחר שישראל דיממה עם כ-450 חללי טרור והפיגוע במלון פארק היה הקש ששבר את גב הגמל. חלפה עוד שנה וחצי עד שהפעולה ההיא הניבה את התוצאה המקווה, ובמהלך תקופה זו נהרגו עוד כארבע מאות וחמישים איש מהטרור הפלשתיני, "כך שמהלך אסטראטגי שמחליטים עליו הוא לא מטה קסמים". ובאשר לאופן בו ניתן להשקיט את רצועת עזה, אומר דיכטר שאת המהלך האסטרטגי הזה שנצטרך בסופו של דבר לבצע, תצטרך ישראל לבצע לאחר שיקול דעת מקיף מתוך ראייה ארוכת טווח. להערכתו ישראל תצטרך לבצע מהלך שכזה כיוון שאיש לא יעשה זאת במקומנו. לשאלה אם אין תכנית מגירה מוכנה שניתן כעת רק להוציאה ולהפעילה, אומר דיכטר כי לא התקשורת היא המקום לדון בתכניות מגירה, ולא כל תכנית שכזו מוציאים ומייד מפעילים, ויש לבצע התאמה של כל תכנית מגירה למציאות המשתנה בשטח. בהקשר זה הוא מזכיר את השינוי שחל במצרים שהפכה למדינת האחים המוסלמים והשינויים שחלו בכלל במדינות השכנות. "השינויים הללו מצריכים חשיבה מחודשת לגבי תכניות שהיו בעבר, אבל עד לתכנית האסטרטגית הזו יש עוד מה לעשות כדי לעצב את אסטרטגיית ההרתעה מול עזה ומול החמאס כדי שזו תחזיק מעמד לכמה זמן, ועל זה אני משוכנע ששוקדים". דיכטר מדגיש את המיגון שקיבלה שדרות ועימה הישובים שסביבה, דבר מאפשר לממשלה להגיב שלא מתוך שליפה מהמותן אלא מתוך שיקול דעת מעמיק וארוך טווח כפי שראוי שייעשה.
