שלומית אשר, יזמת, אשת שיווק ברשת, כותבת, אבל קודם כל, אימא. מספרת בטור אישי, את מה שכולם מטאטאים מתחת לשטיח. להיות אימא זה מתוק, אבל לא תמיד מלקקים דבש. למרות שכל שנה הוא מגיע,ולמרות התחזיות המדויקות בטלוויזיה, הוא תמיד מגיע בהפתעה החורף הזה. תמיד הגשם הזה, הראשון, תוקף אותנו "פתאום", ואנחנו ממש עוד לא מוכנים לקראתו. הנה כמה סממנים, שהעונה הזו, של הגשם, המגפיים והבוץ כבר כאן: בלילה, כשקמת כמו כל לילה לעשות "סיבוב ילדים" את מגלה באופן מפתיע, שכולם מכוסים, מכורבלים כמו דובי חורף קטנים במיטה, ואת לא צריכה להרים אף שמיכה שמכסה את הרצפה, במקום איזשהו ילד. את מזהה שהמדפים בארון מבולגנים בצורה מעוררת חשד, יותר מהרגיל. ואז את מבינה, שכשהזאטוטים ניסו לשלוף מאחורה את הסוודרים עם הכובע, הם הפילו את הערימה של הבגדים הקצרים שניצבת מקדימה, ועכשיו כל הארון מבולגן, עם גופיות פלנל חמות, ששוכבות על מכנסי קיץ קצרות. הילדים שלך הולכים לגן ולבית הספר עם גרביים מתחת לסנדלים. לא, זה לא אופנה חדשה, ונכון שיש שלוליות עמוקות בחוץ, מזכרת מהלילה החורפי שעבר, אבל את פשוט עוד לא התאפסת על עצמך עם הנעליים של הילדים. וכמו תמיד, המגפיים והנעליים משנה שעברה כבר לוחצות להם. אין ספק שהרגליים הקטנות האלה, צומחות בקצב שלא היה מבייש גידולים בשדה. בבוקר לוקח לך לפחות עשרים דקות יותרלארגן את ילדי הבית ליציאה. את ניצבת מול הדלת, ומסמנת" וי " בטבלה הדמיונית שאת משננת: סוודר סגרת? את המעיל רכסת? מטריה לקחת? .אחרי זה את עוזרת לילד לשים את ילקוט בית הספר,שעולה בקושי על המעיל דובון שהוא קיבל מהסבתא, שהייתה בטוחה שקר בישוב שלכם לפחות כמו בסיביר, ומרגיעה את הקטנה שמתרוצצת בכל הבית כי היא מצאה רק כפפה אחת, ואומרת לה שתחפשו ביחד בערב. באופן קבוע יהיה בוץ בכניסה לבית ולא משנה כמה תשכנעי או תזכירי להם להשאיר מגפיים ומטריות בחוץ, בדיוק כמו שבאופן קבוע מספר הסוודרים והקפוצ'ונים שנשכחו בבית הספר והגן, יעלה על מספר הסוודרים שנשאר עדיין בארון. תמיד בתחילת החורף, המטריות יהיו יפות, ססגוניות וחדשות, ובערך שבוע אחרי זה, כבר יצאו להם הברזלים כמו קרניים בצדדים ,ותשמעי את הזאטוט אומר לך" אמא, אני צריך מטריה חדשה". אבל חורף, זה גם ההתכרבלות ביחד עם הילדים לפני שקמים, מתחת לשמיכת פוך החמה. חורף זה להרכיב פאזלים ביחד אחרי צהריים על השטיח מול התנור. חורף זה להכין מרק טעים, שאת תאכלי כמובן בלי שקדי מרק, שיגמרו על ידי החבר'ה הצעירים. חורף זה לקפץ בשלוליות ביחד. א גזונטע ווינטר לכולם.
