בראיון ליומן ערוץ 7 דוחה אפרים הררה, מומחה לאיסלאם ומחבר הספר 'גיהאד, הלכה למעשה', כל אפשרות לקיום מו"מ בין ישראל לחמאס, במידה וההתייחסות לחמאס תהיה מתוך הערכה והיכרות אמיתית. בראשית הדברים מציין הררה כי עצם המחשבה שעל חורבות גוש קטיף יכול היה חמאס להקים בתי ספר ואתר נופש בטעות יסודה ובחוסר היכרות עם הלכי הרוח של חמאס. "אם אתה חושב שהזולת הוא כמוך אז אתה מתפלא", אומר הררה. לדבריו כדי שלא להתפלא מצעדיו של חמאס יש להכירו ולהכיר את המניעים המובילים אותו לפעולותיו. "עבורם קווי 67' לא רלוונטיים. ההתנחלות תל אביב שווה להתנחלות תקוע. כל מה שמנסים לדבר על קו ירוק זו רק תפיסה פנימית שלנו. עבורם הכול חלק מ'דאר אל איסלאם' (בית האסלאם), אדמה שצריכה להיות חלק משלטון האסלאם. בעיניו זו מלחמת הגנה". מוסיף ומחדד הררה את הדברים וקובע כי "מדובר במלחמה שכל מוסלמי מחויב בה, ואם הוא קרוב לאזור שנכבש הרי שהוא מחויב עוד יותר". לדבריו יש להבין שעבור האחים המוסלמים הדת היא דגלם ואין לצפות להפסקת לחימה. "הם יילחמו עד שיעיפו אותנו או עד שיחסלו אותנו". ממשיך הררה ומזכיר את הסכמי ה'הודנה' המוסלמיים שבסיסם הוא חולשת המאמינים, כלומר שבשעה בה המאמין המוסלמי חלש הרי שהוא פטור ממלחמת הקודש עד שיתחזק וימשיך את המלחמה. בתקופה זו מותר לו לחתום על הסכם דומה להסכם שחתם מוחמד, הסכם חודייבה. "ערפאת ראה בהסכם אוסלו הסכם חודייבה, הסכם שמלכתחילה נועד להפרה". ואם לא הבנו איך פתאום אל תוך השיח אודות חמאס משתרבב שמו של ערפאת, מנהיג הפתח' התנועה הפלשתינית החילונית לכאורה, ההסבר פשוט: הררה קובע כי אין כל הבדל בין פלגי הפלשתינים, ועבור כולם הדת היא המנחה והיא שלאורה יש לפעול. אותנו הוא שולח לאתר האינטרנט של הפתח' ובו מופיע בגאון שם 'אללא'. הפתרון היחיד הוא "להיות חזק ושהם יהיו חלשים. רק אז הדברים יסתדרו", אומר הררה ומציין שהדברים ידועים היטב לכל תלמיד מתחיל בלימודי אסלאם, "הכול כתוב בספרים". אז למה המדינאים שלנו לא נשמעים כמי שמכיר את המציאות הזו? להערכתו בהחלט יתכן שמדובר בשיקול מדיני הלוקח בחשבון את מכלול ההיבטים, אך בכל שיקול שכזה יש לפחות להבין את המניעים לפני שההחלטות מתקבלות.
