בראיון ליומן ערוץ 7 מציגה עורכת הדין גלית קרנר, מומחית לנזיקי רכוש גוף ונפש, שורת המלצות עבור הנפגעים מהמציאות המלחמתית בדרום. להערכתה של עו"ד קרנר מרבית האזרחים אינם מודעים להוראות ולהנחיות התביעה מול ביטוח לאומי במקרים של נפגעי נפש גוף וכיוצא באלה. קרנר מציינת שבאירועי מלחמה קודמים יצא הביטוח הלאומי עצמו בהודעה לציבור ובה הנחייה כיצד לנהוג, אך הפעם משום מה הדברים לא קרו, וחבל, כלשונה. מאחר והביטוח הלאומי עצמו אינו מפרסם את ההנחיות מציגה קרנר עצמה את ההמלצות שיש להכיר ולתת עליהן את הדעת. "כאשר אדם עובר אירוע של פגיעת גוף או פגיעה נפשית שמותירה אותו נכה עליו לגשת לרופא ולקבל מסמכים רפואיים מיום האירוע". קרנר ממליצה לשמור בקפדנות כל מסמך הנוגע למצבו הרפואי של המתלונן ולמהר להגישו לביטוח הלאומי מוקדם ככל הניתן. לדבריה מרחק של זמן רב מרגע האירוע ועד התביעה עלול להוביל בסופו של יום לביטול התביעה. ההמלצה היא לגשת בתוך יום או יומיים ולהגיש את התביעה שכן תביעה שתבוא אחרי ארבעה ימים כבר עלולה להיות מאוחרת מדי. עם זאת, לדבריה קיימים אירועים מיוחדים בהם גם איחור של שבוע ימים יתקבל. זאת בעיקר כאשר מדובר בתביעה על נזקים שהתגלו מאוחר יותר. לאירועים מעין אלה יש צורך בהליכים ביורוקראטיים ארוכים ולמאבק משפטי לא פשוט שרצוי להיערך אליו לאחר ייעוץ משפטי. "הביטוח הלאומי הוא עסק לכל דבר", אומרת קרנר המציינת כי הרופאים הקובעים את רמת הנכויות מקבלים הנחיות למנוע ולצמצם תביעות. קרנר מקפידה לציין כי מדובר באנשי מקצוע העושים את מלאכתם נאמנה אך עם זאת קיימת גם תחושת הצורך לשמור את הכספים בהיותם כספי ציבור ולהישמר מתביעות שווא. על מנת להתמודד עם ההנחיות למזער את היקפי התביעות ואת מספרן קוראת עו"ד קרנר לציבור להכיר את זכויותיו ולדעת כיצד יש להתלונן, מה לכתוב בתלונה ומה לא. קרנר מזכירה כי לא פעם פגיעה נפשית משולבת בפגיעה גופנית ותלונה על כך מצריכה התייעצות מיוחדת. לקראת סוף דבריה שבה עו"ד קרנר וקוראת לביטוח הלאומי עצמו לנהוג כפי שנהג בעבר ולהודיע לציבור על זכויותיו ועל הדרכים בהן יוכל לדרוש אותן.
