שר החוץ הקנדי, ג'ון בירד, היה אורח הכבוד אירוע הגאלה השנתי שערכה ביום שלישי (20 בנובמבר) באוטווה הקרן הקיימת לישראל (JNF), ובנאומו באירוע הוא הסביר את הגורמים שהביאו אותו להיות תומך נאמן של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ומדוע מדינת ישראל כה יקרה לליבו. על כך מדווח העיתון "שלום טורונטו". ידידות נבחנת בעת צרה, אמר שה"ח בירד, וגילה כי זמן קצר לאחר ששלח הודעה לתקשורת על תמיכתה של ממשלת קנדה בזכות ישראל להגן על עצמה כנגד מתקפת הטרור מרצועת עזה הוא זכה לתגובות ביקורתיות קשות בטוויטר מצד אנשים שהאשימו אותו בתמיכה בשריפת ילדים פלסטינים ובדיכוי קולוניאליסטי של העם הפלסטיני. אמירות אלה מלמדות על בורות, או על משהו גרוע הרבה יותר, אמר שה"ח בירד וכיוון לאנטישמיות בעניינה פרט בהמשך נאומו. בירד סיפר, כי חייו היו שונים לחלוטין מאלה של יהודים רבים במהלך המאה הקודמת. הוא נולד בניפן הסמוכה לאוטווה ומעולם לא נאלץ להילחם כדי להוכיח שהוא שייך למקום מגוריו, מעולם לא גורש מבית ולא נדרש היה ליטול חלק במאמץ לבנות מחדש את העם אליו הוא משתייך. הוא נגע בתמציתיות בקורות חייו כדי להמחיש את הניגודיות בין אלה לבין "הנס" שבחזרתו של העם היהודי לאחר אלפיים שנות גולה לארץ מולדתו לבנות בה מדינה תוססת על אדמות מדבר וטרשים. בגילוי לב אמר שה"ח בירד, כי יציאתו של סבו החייל למלחמה בנאצים במלחמת העולם השנייה ותרומתו למאמץ לבלום את השמדת יהודי אירופה, הותירו עליו רושם עז שהפך לחלק בלתי נפרד מהקוד הגנטי שלו. “הידיעה שהאנושות עלולה להיות כה פגיעה לכוחות הדוגלים בעליונות גזעית והיכולים לעשות שימוש בכוח של מדינה גזע אחר מטילה עלי אימה עד היום", אמר וציין, כי ניצול שואה שפגש לא מכבר בבוסטון טפח על שכמו ואמר לו: “הלוואי והיו יותר אנשים כמוך לפני המלחמה". "אני גאה להיות חבר בצוות של הרפר", אמר שה"ח בירד וכיוון דבריו במיוחד לחשיבות שמייחס ראמ"מ קנדה למאבק באנטישמיות ולתמיכה ללא סייג במדינת ישראל הנאבקת על קיומה. הוא הדגיש, כי האנטישמיות מימי מלחמת העולם השנייה קיבלה בשנים האחרונות צורה חדשה, והשנאה הקולקטיבית כלפי היהודים מופנית לעבר המדינה היהודית, המואשמת תוך שימוש בלשון של זכויות אדם כמקור לאי הצדק ולסכסוכים בעולם. "כפי שהאנטישמיות הרגילה שוללת את זכויות היהודים לחיות כשווים במסגרת האנושות כך האנטישמיות החדשה שוללת מישראל את הזכות לחיות כחברה שווה בקהילה הבינלאומית", אמר שה"ח בירד והזכיר, כי "חשיבה מעוותת" זו הביאה לכך שרבע מהחלטות האו"ם המגנות פגיעה בזכויות אדם ע"י מדינה מכוונות נגד ישראל. אויביה האנטישמיים של ישראל, האשים שה"ח בירד, מעמעמים במתכוון את ההבחנה בין אזרחים פלסטינים לבין טרוריסטים של חמאס, מתארים את ישראל כצד התוקפן, שוללים למעשה את זכותה להגנה עצמית וקוראים לחורבנה של ישראל. אין מדובר בשיח של שנאה, אמר שה"ח בירד, אלא בהסתה לרצח עם, כפי שנוהג המשטר האיראני המאיים למחות את ישראל מעל פני האדמה ומוביל קו של שנאה ודמוניזציה של העם היהודי. שה"ח בירד אמר, כי מבחינה מדינית הדרך הקלה עבור ממשלת קנדה היא לשחות בזרם האנטי ישראלי ולהציג עצמה בכסות שקרית של "מתווך הוגן", ואולם, הדגיש, קו זה לעולם לא יתקבל בממשלת קנדה בראשותו של סטיבן הרפר בעת כהונתו בתפקיד שר החוץ. "קנדה תומכת בזכות ישראל להתקיים כמדינה יהודית בשלום ובביטחון" ו"היא רואה לעצמה משימה לחשוף את האנטישמיות החדשה כפי שהיא". עוד ציין, שה"ח בירד כי קנדה לא תסכים שאמות מידה ייחודיות יחולו על ישראל, לא תשב בחיבוק ידיים נוכח הניסיונות לבצע דה לגיטימציה לישראל או לבודד בזירה הבינלאומית ולא תשקוט כאשר ישראל מותקפת. “קנדה ניצבת שכם אל שכם עם ישראל", אשר "מעניקה השראה בהיותה המדינה הדמוקרטית היחידה במזה"ת, והמהווה חלוצה בזכויות אדם באזור המאופיין בדיכוי", אמר שה"ח בירד. “ישראל ראויה לתמיכה שלנו. לחברה הישראלית ערכים רבים משותפים לאלה של לקנדה, דוגמת חירות, דמוקרטיה, זכויות אדם ושלטון החוק". את טעמה של החוויה הישראלית הדמוקרטית חש שה"ח בירד בביקורו בתל אביב, אותה הגדיר אחת הערים המועדפות עליו לביקור. במיוחד הוא זוכר טיול שערך בשוק הכרמל פינת רחוב שינקין באחד מימי השישי, ושם פגש יהודים לצד ערבים, צעירים חילונים המניחים תפילין בדוכני חב"ד ואנשים החופשיים לאהוב את מי שיחפצו. “אלה המגנים את ישראל כמדינה גזענית טועים", סיכם שה"ח בירד. בין השיטין נשמעה גם ביקורת. היו ששיבחו את המוטיבציה של הסטודנטים, אך לצד זאת גם הביעו מורת רוח מהתנהלותה ע"י המארגנים. בשיחה עם "שלום טורונטו" ציינו אלה, כי הנאומים במהלך ההפגנה נישאו מול חזית בניין הקונסוליה ולא סמוך לכביש, וכך לא ניתן היה להעביר את המסר לקהל גדול יותר.
