לפני המון המון שנים, קמו מספר יישובים יהודיים ביהודה, בשומרון ובחבל עזה ובהם מתנחלים אמיצים מעבר להרי החושך, קרי: הקו הירוק. באותם ימים רחוקים, אסף חגי סגל את הטורים שפרסם ב"נקודה" (היה פעם גם בטאון למתנחלים האמיצים ההם), שבהם סקר זויות משעשעות מן החיים מעבר לקו, והוציא אותם לאור בספר "התנחלות דמה". מהדורות הספר ההם אזלו וגם המציאות ביש''ע השתנתה לא מעט, ולכן מוציא כעת סגל את "חמש דקות מכפר סבא" בהוצאת ספריית בית אל, ובו סקירה של החידושים שחלו באזורנו מאז: מאז חלפו הרבה פרסי נובל לשלום והרבה מכוניות במחסומים. גם מספר המתנחלים הוכפל, שולש ועוד, בלי עין הרע. המתנחלים האמיצים ההם נחשבים כיום בורגנים וגם זקנים, ואת חלוציות העבר והברק בעיניים ירשו נערי הגבעות, הזוכים למקום של ממש בספר. בספר החדש ניתן למצוא התייחסות משועשעת לשמות המיוחדים בהם מתעקש כל זוג להכתיר את צאצאיו, לפילוגים שצצים בתוך מחננו בכל נושא ותחום, לגינויים המושמעים על כל מעשה יחיד או ציבור וגם על הרכילות היישובית המשגשגת (מתוך אהבה גדולה ורצון לעשות חסד, כמובן). סגל לא חס עלינו ומציג אותנו ברגעים הטובים וגם הפחות, כקהילה וגם כיחידים. הוא קורץ להופעות העילגות בתקשורת של נציגנו המתחלפים ולהלם התרבות ההדדי בעקבות מסעי "פנים אל פנים" וגם בעקבות הסיורים ביקבי הבוטיק האיכותיים. לטרמפיסטים החצופים ולמסיעים המסורים, לתושבי המאחזים ולנלחמים בהם, לשואלי "שו"ת סמס" וגם לנשים לומדות התורה, לכולם יש התייחסות, וגם הביקורת היא בהומור וברוח טובה. בראיון לערוץ 7 סיפר סגל כי מסתבר שאכן בעשרים שנה שחלפו מאז הוצאת הספר הראשון "שום דבר לא השתנה". הוא הזכיר את התכנית 'ניקוי ראש' משנות השבעים ומציין כי פרק השנאה למתנחלים נותר אקטואלי ותואם גם את השנאה המוכרת מימינו אלה, כאילו לא חלפו שלושים שנה. עוד הוא אמר כי לא השתנתה גם ההתעניינות הבינלאומית סביב כל בדל פיתוח בהתנחלויות, הזזת קראוון או סלילת שביל זעיר. סגל בספרו הגזים את הדברים לכדי הצבת סולם, אך לדבריו לעיתים גם לא מדובר בהגזמה וגם סולם יכול להקפיץ משלוותם את נשיאי ארצות הברית וסין הזועמים. נשאר רק לקוות שגם אם השינויים בעשרים השנים הקרובות לא יהיו דרמטיים כל כך כמו באלו שחלפו, יקח פחות שנים עד להוצאת הספר הבא של חגי סגל, שיעלה חיוך על שפתינו.
