בימים אלה פועלת עמותת 'אור שלום' לאיתור משפחות אומנה עבור ילדים בעלי צרכים מיוחדים. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם רחל צמח, רכזת גיוס משפחות אומנה בארגון, המספרת על הקשיים הייחודיים וההתמודדות. על הילדים עצמם אומרת צמח כי מדובר בילדים בגילאי 5 עד 14 בעלי לקויות שונות, פיזיות, התפתחותיות, רפואיות ואחרות בהן שיתוק מוחין וליקויים אחרים. ילדים אלה זקוקים לליווי וטיפול של משפחת האומנה לאחר השעות בהן הם במסגרות הקיימות בקהילה. "המשפחה צריכה להיות עם רצון אמיתי לפתוח את ביתה ולקחת חלק בשיקום הילד ולקידום התכנית הטיפולית", אומרת צמח כשהיא נשאלת אם משפחה שנכנסת למעגל האומנה היא משפחה מיוחדת. עם זאת היא מוסיפה ואומרת: "ילד כזה מכניס לבית אווירה מיוחדת, הוא מניע אותם להיות חלק מהנתינה, אבל זה מצריך השקעה. זה מצריך להיות איתו כל הזמן, זה מצריך טיפול מיוחד". באשר לקשר הקיים עם ההורים הביולוגיים אומרת צמח כי קשר זה לא ניתק ולילד ידוע מי הוריו הביולוגיים שאינם מסוגלים לתת לו מענה. הוא מקיים איתם קשר, גם אם לא על בסיס יומיומי אלא בפגישות של אחת לשבוע או שבועיים. "הקשר הזה, גם אם הוא מועט, הוא חשוב לילד". באשר לחשש שלאחר קשר שנוצר בין המשפחה לילד הוא ינותק וישוב להוריו הביולוגיים אומרת צמח כי במקרים שלילדים בעלי צרכים מיוחדים חשש זה כמעט ולא קיים שכן במציאות זו כמעט ואין מקרים בהם הורים לוקחים את ילדיהם חזרה. "שימור הקשר בטוח יותר כאשר מדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים". עוד מתייחסת צמח גם לסוגיית התקופה והחשש ממחויבות לכל החיים. לדבריה ישנן משפחות שמטפלות בילד מספר שנים ובהתאם לייעוץ סוציאלי הוא מועבר למסגרות שיקומיות לאחר תקופה כלשהי. עם זאת היא אינה ממליצה להיכנס למסגרת אומנה מתוך החלטה שמדובר במהלך תקופתי, אלא להתחיל במהלך ורק לאחר מכן לשקול כיצד לנהוג על פי קצב ההתקדמויות וההתפתחויות של הילד. לשם ההתייעצות הזו ובאופן כללי כדי לתמוך במשפחה קיים קשר עם מלווה מטעם משרד הרווחה. מלווה זה מקיים מעקב אחת לשבועיים וקשר שוטף עם המשפחה. פרט מעניין מציגה צמח כשהיא מספרת שבאופן יחסי ניתן לראות שיותר ויותר משפחות חרדיות ודתיות שותפות לפרויקט האומנה לבעלי צרכים מיוחדים ומתוך כמאה וחמישים משפחות שקלטו ילדים שכאלה כארבעים עד חמישים מהם מגיעים ממקומות כמו בני ברק, אלעד, ישובים ביו"ש ומוקדים נוספים של הציבור הדתי והחרדי. "הדבר מוכיח על מגמה של הציבור הדתי והחרדי לפתוח את הלב", אומרת צמח ומסבירה כי דווקא במשפחות שבהן קריטריון ההצלחה אינו הישגיות וקריירה קיימת הכלה טובה יותר של ילדים אלו שהישגיהם אינם נמדדים בצעדי ענק אלא בהתקדמויות זעירות של צעד ועוד צעד. זו לטעמה הסיבה שמביאה יותר ויותר משפחות דתיות לקלוט אצלן דווקא ילד שכזה, על אף כל הקושי שבכך.
