בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס נשיא המכון לדמוקרטיה, ד"ר אריק כרמון, ליעילותה של שיטת הפריימריס לקביעת רשימת מועמדים פנימית במפלגות דמוקרטיות. לדבריו אמנם קיימת ביקורת לא מעטה על השיטה שאינה קיימת באף מדינה במערב, ובכל זאת הביקורת גדולה עוד יותר כלפי כל אותן מפלגות שכלל לא מקיימות הליך דמוקרטי לבחירת מתמודדיהן. ד"ר כרמון מזכיר כי לבד מארבע מפלגות – הבית היהודי, הליכוד, העבודה ומרצ - כל שאר המפלגות בישראל קובעות את מתמודדיהן על פי החלטת המנהיג ולא על פי רצון הבוחרים. "הפריימריז הוא יציר כלאיים שמזמין שחיתויות וחיים-כצים למיניהם" אומר כרמון ומציג הצעה חלופית שלטעמו תוכל לחזק הן את הדמוקרטיה בישראל והן את המפלגות הדמוקרטיות שבה. על פי הצעתו את המועמדים לכנסת יוכלו לבחור מתפקדים החברים במפלגה לפחות 14 או 18 חודשים, והשינוי הגדול הוא שינוי הפתק בבחירות. פתק זה שאותו מציע כרמון יחבר בין הפריימריס לבחירות הכלליות. עוד קודם לבחירות תגיש כל מפלגה את הצעתה לסדר המועמדים ולבוחר תהיה אפשרות לסמן V על אופציית ההסכמה לרשימה המוצעת או לבחור בסדר חלופי לחברי הרשימה בה בחר. מערכת ממוחשבת תשכלל את הנתונים ובמקביל להכרעה שתקבע מיהי המפלגה המנצחת תקבע המערכת גם את סדר הרשימה. לשאלה אם אין מדובר במערכת מסובכת ומורכבת עבור ציבור המצביעים אומר כרמון כי לא מעט מדינות כדוגמת בלגיה ופינלנד נוקטים בשיטה זו. הוא מזכיר גם שבבחירות בארצות הברית במקביל להצבעה על הנשיאות הצביעו הבוחרים האמריקאיים גם על שלושים ושניים בעלי תפקידים. באשר לקריסת מערכות המיחשוב כפי שאירע בפריימריס בליכוד סבור ד"ר כרמון כי מדובר באירוע שאינו מחמאה גדולה עבור החברה המבצעת, ובמדינה שייצרה את כיפת ברזל ניתן לצפות שקריסה מעין זו לא תתרחש. בהמשך הדברים עלתה השאלה לנוכח עמדתו של הציבור הישראלי כלפי הדמוקרטיה בכלל. זאת לנוכח נתון אותו הציג ד"ר כרמון עצמו ולפיו כשישים אחוזים מהציבור מעוניינים במנהיג חזק יותר מאשר בחירה דמוקרטית שמשמעה כללים וחוקים. כרמון נשאל אם נכון לחייב במבנה דמוקרטי, ציבור שבאופן דמוקרטי (רוב של שישים אחוז) מעדיף שלטון שאינו דמוקרטי לחלוטין. לדבריו נכון והכרחי לחייב את הציבור לנהוג בניגוד לעמדתו שכן עמדות מעין אלה הן לטעמו "איום על הדמוקרטיה, ואת האיום הזה צריך לסלק. זהו איום אמיתי וקיומי על עצם קיומה של ישראל". משום כך סבור כרמון שיש לקדם בדחיפות חוקה לישראל שאותה ניתן יהיה ללמד בבתי הספר ולחנך על פיה. מוסיף כרמון ואומר כי לאחר שבעים דורות ללא ריבונות פוליטית לא מפתיע שעמדות שכאלה קיימות בציבוריות הישראלית, אך חלק מתפקידיו של דור התקומה הוא הנחלת תפיסות אחרות.
