בישוב היהודי בחברון אפשר להרגיש את חג החנוכה. בפתח כל בית עומדת לה חנוכיה וברחבת שכונת אברהם אבינו ילדים אוכלים סופגניות נוטפות ריבה. גם בבית עזרא החנוכיות מוצבות בכל חלון ועל גורל עתיד שתי הדירות מחכים התושבים לנס כמו בימים ההם. בפתח השכונה פגשנו את דובר הישוב היהודי בחברון, נעם ארנון, שהסביר בראיון לערוץ 7 על בית עזרא, "מדובר ברכוש יהודי ואנחנו מבקשים את מעט הזכויות שיש לנו כיהודים כאן בחברון". ארנון אומר "זהו מאבק אמיתי, ארוך וקשה. נכון להיום אסור ליהודי לקנות או לבנות בית בחברון אבל המאבק ממשיך עד שנפרוץ את חומות הגטו ויגיע היום שהישוב היהודי יגדל ויפרח". ארנון לקח אותנו לשוק הסיטונאי והצביע על ההרס של בתי היהודים שבוצע בקיץ 2007 ועד היום ניתן לראות שם את ההרס, "איך יתכן", תמה ארנון, "האם ממשלת ישראל רוצה לראות את בית עזרא במצב של השוק הסיטונאי - עוד חורבן, חרפה והרס? כנראה שיש גורמים שמפריע להם שבית יהודי מטופח עם חיים מפריע להם". בבית עזרא ניתן היה לראות כניסה לבית יהודי מלפני 500 שנה ועל המשקופים המשורטטים בצורת קשת, שקעים חצובים בסלע המתאימים למזוזות ועיטורים שנשתמרו בצורה מדהימה. ציון אלמליח המתגורר ביחד עם משפחתו באחת מהדירות סיפר לערוץ 7 על התחושות בימים האחרונים, "אנחנו בטוחים באמת שלנו ואנחנו מקווים שהיא תצא לאור. אנחנו מקווים שממשלת ישראל תתגבר על מספר פקידים המנסים לגרום לחוסר שליטה במקום ומנסים לזרוע הרס במקום חיים יהודים". המתמודדת בכנסת ה-19 מטעם הבית היהודי-איחוד לאומי ותושבת בית עזרא בעצמה, אורית סטרוק, מסבירה את המצב המשפטי של שתי הדירות, "ברגע שיצא צו פינוי פנינו לאגף ערערים ובמשך שנה הם שמעו את כל עדויות וקבעו חד משמעית שלמרות שהמשפחות היהודיות פלשו, נמתחה ביקורת על כך שהממונה על הרכוש רוצה להשאיר את הנכס מופקר נטוש, ולזה ועדת הערערים לא הסכימה והדבר מנוגד לתפקידו. הממונה חייב לשמור על הנכס במצב טוב ולכן הוא חייב להשכיר אותו". סטרוק הוסיפה כי "הוועדה נתנה פתרון יצירתי שהנכס יאוכלס מחדש על ידי תושבי הישוב היהודי או שישמש למבנה ציבור העיקר שיהיה שמור ומוגן והשכירות תעבוד לידי המדינה". עד יום שני הבא אמורה המדינה להציג לבג"ץ את עמדתה בפרשה בצל הבחירות הקרבות.
