כנס מיוחד שיתקיים בבית ספר שדה שער הגיא ביום חמישי הקרוב יסכם שש שנות חפירה בחורבת קייאפה יחשפו ממצאים מרתקים מתקופת מלכות דוד ושלמה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם פרופ' יוסי גרפינקל, אחד ממנהלי החפירות בשטח המדובר, איש הקתדרה על שם יגאל ידין באוניברסיטה העברית. כבר בראשית דבריו ביקשנו מפרופ' גרפינקל לאיית נכונה את שמה של החורבה, והוא סיפר שהראשון שהזכיר ברשימותיו את המקום הוא חוקר צרפתי מלפני 160 שנה, אך מאז רבו הטיות איותו של שם החורבה, ומשום כך זו לו הפעם הראשונה שבה הוא חופר במקום שהוא אינו יודע להגות את שמו לאשורו. חורבת קייאפה נמצאת סמוך לקיבוץ נתיב הל"ה, על המצוק הצופה אל עבר עמק האלה, אתר בו התרחשו רבים מהאירועים המוכרים בתקופת דוד המלך. על הממצאים במקום מספר פרופ' גרפינקל כי אלה מעידים על עיר מבוצרת מתקופת דוד המלך, הראשונה מסוגה שהתגלתה עד כה והיחידה שתוארכה בוודאות לימי דוד. קביעת התקופה המדוברת התאפשר על פי חרצני זיתים שנמצאו במקום ונשלחו לבדיקת מעבדה שהעלתה כי תיארוכם הוא לפני 3000 שנה. בעיר המתגלה ונחשפת במקום נמצאו מבנים בהשתמרות מיוחדת בגובה של שניים ואף שלושה מטרים. "אף אחד לא יכול לטעון שהעיר הזו היא לא מתקופת דוד", אומר גרפינקל המספר שיש המעוניינים לראות במקום אתר פלשתי או כנעני ובכך לקעקע את הטענה היהודית במקום, אך הוכחות רבות המצטברות בו מעידות על כך שהוא יהודאי. אחת ההוכחות לכך היא צורת הבניה העירונית המוכרת מעוד ארבעה אתרים ברחבי הארץ, אתרים המיוחסים לבניה יהודית שהמאפיין אותם הוא חומה שבתוכה קיימים בתים – ליד רמאללה, ליד בית שמש בבאר שבע וליד קיבוץ דביר. באתרים אלה נמצאו חומות סוגרים, חומות חלולות שבתוכן התגוררו, וביהודה הקפידו לחסוך במקום ולא להצמיד רחוב לחומה אלא בית לחומה. "רק ביהודה ערבבו את הציבורי והפרטי", הוא אומר. האתרים האחרים או שלא ידוע תיארוכם המדויק או שנבנו מאוחר יותר בתקופת רחבעם, כך שחורבת קייאפה היא הקדומה ביותר המתוארכת במדויק לתקופת דוד. גרפינקל מספר על הויכוח האקדמי הנמשך מאז שנות השמונים אם התנ"ך הא ספר תיאולוגי בלבד, ספר המנותק מהיסטוריה, או שניתן לעגן את המסופר בו בשטח. אל מול הטוענים לנתק בין התנ"ך להיסטוריה והמשוכנעים שדוד לא היה ולא נברא עמדה כתובת שהתגלתה בחפירות תל דן ובה מכתבו של מלך ארמי אלא דוד. עדות זו מוטטה לכאורה את התזה המנתקת את התנ"ך מהממצאים, אך מאוחר יותר קמו היסטוריונים שטענו שאמנם היה דוד, אך הוא לא היה מלך אלא מנהיג של שבט נוודים. כעת, העדות בחורבת קייאפה מלמדת על עיר בצורה מתקופתו של דוד והמשמעות היא שלא ניתן עוד לקבוע שדוד אינו מלך אלא שייח' בדואי. דוד הוא מלך הבונה ערים משמעותיות בארץ ישראל. עם זאת מוסיף פרופ' גרפינקל ומספר כי מיד לאחר גילוי זה הגיע חוקר שניסה לטעון שהמקום פלשתי ולאחר מכן טען שהוא כנעני, אך "אנחנו טוענים שהוא יהודאי", וזאת על סמך מספר ראיות נוספות שהתגלו בשטח. בין הראיות הללו ניתן להוסיף על המבנה האדריכלי גם את העצמות שנמצאו במקום, עצמות בהן לא הייתה עצם חזיר כפי שנמצאו במקומות כנעניים ופלשתים. כך גם מעידים כלי פולחן הנראים מותאמים כמודל מוקטן לארמון שלמה כפי המתואר בנביא. פרופ' גרפינקל ממשיך ומתאר את מבנה הממצאים ההנדסיים שהתגלו במקום כתואמים את האמור בספר מלכים, אך עם זאת הוא מוסיף ואומר כי עונת החפירות הבאה תהיה העונה האחרונה לחפירות במקום, שכן הממצאים המתאספים בחפירות מתרבים ויש לערוך פסק זמן לטובת חקר הממצאים וריפוי ממצאים שבורים, עבודה המצריכה פרק זמן ארוך. זאת לבד מהתחושה האקדמית שחקר המקום מוצה על ידי החופרים והארכיאולוגים. בדבריו מוסיף פרופ' גרפונקל ומעלה סוגיה נוספת, סוגית הבנייה ההולכת ומתקרבת מכיוון רמת בית שמש אל מתחם חורבת קייאפה. הוא מברך על הפיתוח המואץ ברמת בית שמש, אך מציין שהבניה במקום אמורה להגיע עד מטרים ספורים סביב החורבה והאתר הארכיאולוגי, והבאים בעתיד למקום לא יתרשמו מייחודו ההיסטורי של המקום כמעיד על העבר המפואר שלו, אלא יראו בו בתי מידות חדשים המעיבים על שטח ארכיאולוגי. להערכתו נכון יהיה לעצור את הבניה במרחק מה מהמקום, ולאפשר את פיתוחה של רמת בית שמש לכיוונים אחרים.
