בכנס בינלאומי מיוחד דנים מומחים מהארץ ומהעולם בדרכים הנכונות לשמר אתרים ומבנים היסטוריים כך שלא יפגעו ברעידת אדמה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ז'אק נגר, ראש ענף שימור עתיקות ברשות העתיקות ואחד ממארגני הכנס. הכנס מסכם את פעילות פרויקט NIKER, שבו בחנו מומחים מתחומים שונים את הדרכים הנכונות ביותר לשמר ולחזק מבנים עתיקים. נגר מציין בדבריו כי ההבנה שמדובר במונומנטים היסטוריים בעלי ערך וחשיבות מהמעלה הראשונה מצריכה ריכוז של מיטב המשאבים המתקדמים ביותר על מנת לשמר ולחזק ולא לפגוע תוך כדי פעילות זו כפי שאירע במקומות אחרים בעולם. נגר מציין בדבריו כי הלבטים העיקריים מתמקדים בתכונות החומרים שבהם נעשית עבודת השימור, שכן יש חומרים שנראים כמשמרים ומחזקים אך בשל היותם חזקים יותר מהחומר המקורי הרי שברעידת אדמה הם אלו שמובילים לקריסת המבנה. דוגמא לכך היא אירוע שהתרחש אך לפני שנים אחדות באיטליה כאשר מבנים היסטוריים ייחודיים קרסו בעקבות רעש אדמה, ובירור מאוחר יותר העלה כי הגורם המשמעותי ביותר לקריסה ולפגיעה באתר היו דווקא חומרי השימור הכבדים שלא היו מותאמים למונומנטים. על מנת להימנע ממקרים שכאלה מבוצעות עבודות השימוש בחומרים קרובים לאלה המקוריים, כדוגמת חול, סיד ולבני בוץ תוך שימוש בעוגנים טכנולוגיים מתוחכמים, ברשתות ובציוד חיצוני נוסף. לדבריו של נגר ההיערכות הישראלית מצויה כעת בשלביה האחרונים והשלב הבא הוא הפעילות בשטח. על חשיבות הכנס בעיני מומחים בינלאומיים ניתן ללמוד מכך שאיש מבאי הכנס לא ביטל את בואו, גם לא בעקבות האירועים בדרום. ז'אק נגר מציין שבעולם הארכיאולוגי ובעולם חקר ההיסטוריה רואים בישראל גולת כותרת למחקר ושימור. יצוין כי הכנס הנוכחי הוא למעשה הסדנה הבינלאומית השלישית שמתקיימת בישראל בנושא זה. הסדנה הראשונה התקיימה בשנת 2009 בעכו, ובעקבותיה עלה לראשונה לתודעה הציבורית האיום הנשקף לאתרי המורשת במקרה של רעידות האדמה והצורך לתת לכך מענה מבעוד מועד. מהנדסים ומומחי שימור עסקו בשנים האחרונות בחיפוש אחר פתרונות לשיפור העמידות וההגנה, או לכל הפחות מזעור הנזקים, ובהקשר הזה התקיימה סדנת מהנדסים בשנת 2011 בישראל. בכנס שהחל אתמול (א') ויימשך גם היום משתתפים מומחים מאיטליה, ספרד, פורטוגל, יוון, צ'כיה ותורכיה.
