המכון לחקר הציונות הדתית והקתדרה לחקר הציונות הדתית בשיתוף הפקולטה למדעי יהדות והפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר- אילן קיימו הערב (רביעי) יום עיון שעסק בנושא "מפלגות ותנועות דתיות : עבר הווה ועתיד" לציון 90 שנה ל"הפועל המזרחי" ,ו-100 שנים ל"אגודת ישראל". ניסן סלומיאנסקי המתמודד ברשימת הבית היהודי אמר בכנס כי "המשימה של הציונות הדתית להקים מדינה יהודית עם אופי וצביון יהודי שבה אנו מעורבים בכל מערכות השלטון והכלכלה של המדינה דרך האספקלריה של המשפט העברי ושל המסורת היהודית". "אנחנו מקווים שבבוא הזמן זו תהיה המפלגה שתנהיג את המדינה, אם יצטרפו כל אנשי הציונות הדתית וכך גם חלק מהציבור החרדי – זו תהיה המפלגה שתנהיג את המדינה". יו"ר המטה הדתי לאומי בליכוד ביתנו, ח"כ זאב אלקין, אמר "הגיע הזמן שהציונות הדתית תשאף להיות בין מקבלי ההחלטות ולא בעמדת השתדלן שליד...". "מתקיים בתוך מדינת ישראל תהליך דמוגרפי של שינוי החברה הישראלית. הציונות הדתית הולכת להיות אחד הציבורים הגדולים במדינה ולכן עליה להשפיע בדרך המלך, מתוך המפלגה המובילה של המחנה הלאומי ולא דרך השתדלנות המסורתית כפי שהיה עד היום . לא כדאי שהחזון הפוליטי של הציונות הדתית יהיה להפוך ל"ש"ס של הכיפות הסרוגות". ח"כ הרב משה גפני אמר כי הוא תומך בכך שתלמידי הישיבות כולם ילכו לצבא "ובלבד שכל החילוניים ילמדו תורה – מישהו צריך ללמוד תורה – זה המודל של יהדות התורה" אמר גפני. בהומור הוא הוסיף, "אני בעד שהציונות הדתית תלך עם הליכוד, כי אז יהדות התורה – תקבל יותר קולות". בהתייחסו לח"כ זאב אלקין אמר "עמדות הליכוד בנושא דת ומדינה שונות לחלוטין מאלה של האיחוד הלאומי . אם יכולתי ללכת בליכוד כאיש חרדי ויכולתי להשפיע באופן דרמטי, הייתי עושה את זה . זאת אשליה שאם אתה נמצא במפלגה חילונית אז אתה תשפיע יותר מאשר בחוץ". עוד הוסיף ח"כ גפני בהתייחסו לציונות דתית :"אנחנו לא מקבלים כמוכם את התקציב של הגרעינים התורניים – הכל לקחתם". הרב מאיר פורוש אמר שאין עוד מפלגה שדואגת לחינוך של הציבור החרדי כמו יהדות התורה. בהתייחסו לציונות הדתית הוסיף: "פעלתי רבות למען יהודה ושומרון אבל כששואלים עד היכן אנו פועלים בנושא ההתיישבות, התשובה היא - עד שזה מתנגש עם התורה. אצלנו הרבנים קובעים בכל הנושאים". פרופ' יוסי כץ, ראש הקתדרה ללימודי תולדות קק"ל ומפעליה באוניברסיטת בר- אילן אמר, "הציונות הדתית חייבת להתחבר אל העם, רוב העם אינו ציוני דתי וגם איננו חרדי. במהלך ההתבדלות שלנו הפקרנו את היהדות החילונית, אנחנו לא נמצאים בתוכה ואני קורא לציבור הדתי לגור יחד ולחיות יחד עם האוכלוסייה החילונית". פרופ' כץ הוסיף "אני אומר את זה כמי שעשה מעשה. גרתי 25 שנה באפרת ולאחר ההתנתקות החלטתי לעבור לגור עם האוכלוסייה החילונית ועברתי לכפר תבור שגם שם יש צימאון ליהדות. ואם אנחנו לא נמצאים במקומות הללו של האוכלוסייה החילונית, אז חודרות אליה אוכלוסיות בסגנון של משיחיסטים וזה רחוק מהמציאות ואין וואקומים. לכן הציונות הדתית לא יכולה ללכת עוד בתפיסה המגזרית המתבדלת, אלא להתחבר לאוכלוסייה החילונית". פרופ' דב שוורץ, ראש היחידה ללימודים בין- תחומיים באוניברסיטת בר- אילן דיבר על החינוך הציוני הדתי, "הטענה היא, שראשי חינוך זה במשך עשרות שנים עיצבו מדיניות שלפיה על הדת לכבוש את תחומי החיים. מאחר שחלק ניכר של תלמידי החינוך הציוני הדתי היו פשרנים מבחינה דתית, נוצר פער בין האידיאולוגיה לבין המציאות. הפער הזה אפשר לחינוך הדתי האלטרנטיבי(רשתות 'נועם', 'צביה', אמי"ת) להשתרבב לתוך המערכת, ובאופן זה הכשיל החינוך הציוני הדתי את עצמו. הקיצוניות של החינוך הממלכתי הדתי הייתה גם הבסיס לאירועים של שנות השבעים והשמונים של המאה העשרים, לאמור 'גוש אמונים' והאידיאולוגיה של ארץ ישראל השלמה". פרופ' אליעזר דון יחיא מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר- אילן ניסה להסביר את הירידה בכוחן של המפלגות הציוניות דתיות עד היום, עם ריצתו של נפתלי בנט בראשות הבית היהודי. לדבריו ההסבר לדלדול כוחן של המפלגות הציוניות הדתיות טמון בעובדה שהבוחרים חשו שהם בטוחים מספיק בתהליך השתלבותם במעוזים המרכזיים כגון מערכת המשפט, הצבא ואף התקשורת " יש להבדיל בין תופעת בנט לתופעת התרופפות התמיכה במפלגות הדתיות והנכונות לחצות את הקווים, בעצם יש כאן רצון משותף של ריצה למרחב ע"י אלו שנטשו את המפד"ל והלכו לתמוך במפלגות מבחוץ . כאן ההנהגה החדשה של המפד"ל והבית היהודי רוצה לעשות את הפריצה מתוך המחנה ולהרחיב את שורותיה , ימים יגידו למה זה יוביל?". פרופ' אשר כהן מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר- אילן התייחס למיקומה של איילת שקד שאינה מגדירה את עצמה דתית במקום גבוה. " מועמדת חילונית המתגברת על שתי מגבלות, גם אישה וגם חילונית ולמרבה הפלא נתמכת במקומות הנחשבים חרד"לים. אפשר להסביר את התמיכה החרדלית בה בשני טעמים: רצון להתחבר לעם ישראל ,היא מייצגת את הנושא של א"י וכמובן התמיכה של בנט בה כך שהיא נישאת על גבי ההצלחה של בנט". ד"ר ניסים לאון מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת בר- אילן ציין "המפלגות הדתיות בישראל הן חלק בלתי נפרד מהשלטון. ככאלה הן נדרשות לתמרן בין סקטוריאליות לממלכתיות. המפלגות הציוניות דתיות יידרשו לשדר ממלכתיות ולפעול בצורה סקטוריאלית. המפלגות החרדיות יידרשו לשדר סקטוריאליות אך לפעול גם בצורה ממלכתית. עוד הוסיף ד"ר לאון "הישרדותן של המפלגות הדתיות יהיה תלוי גם ביכולתן להרחיב את השורות, או במלים אחרות: לצאת מהקופסה האלקטוראלית. ש"ס החרדית-מזרחית עשתה את זה מ - 1984 עם פנייתה לציבור המסורתי מזרחי. יכול ויהדות התורה תידרש לעשות כן עם פנייתה אל הציבור החרדי החדש, זה שעובד ולומד או כפי שהוא מכונה המעמד הבינוני החרדי. במידה רבה הבית היהודי כבר עשה זאת עם שילובה של אישה חילונית, צעירה ואקטיבית במקומות הריאליים". פרופ' שמואל סנדלר ציין לסיכום. " דתיים לאומיים חייבים לדאוג לאינטרסים של הציונות הדתית כאשר הם נמצאים במסגרות לא דתיות ( דוגמת הליכוד ויש עתיד ). בסה"כ לציונות הדתית היה חלק הארי בבניית מודל של שיתוף פעולה בין דתיים לחילוניים ( מודל ההסדרה ) המהווה בסיס לשמירת האופי היהודי של המדינה".
