בתנועת 'נשים בירוק' החלו בימים האחרונים בהכנתו של הכנס השלישי להחלת ריבונות ישראל ביהודה ושומרון. לנוכח הצלחת שני הכנסים הראשונים צופים בתנועה למשתתפים רבים שיגיעו מרחבי הארץ לאירוע. הכנס השלישי צפוי להתקיים בעוד כעשרה ימים במוזיאון ארצות המקרא שבירושלים, וצפויים להשתתף בו אישים בולטים בהם שרים, חברי כנסת, רבנים אנשי אקדמיה ואישי ציבור. מארגנות הכנס, ראשי התנועה יהודית קצובר ונדיה מטר, מציינות כי הכנס המתקרב יתמקד במתן תשובות לשאלות שעלו ועולות מהציבור סביב הקריאה להחלת הריבונות הישראלית בשטחי יהודה ושומרון. הן מספרות כי בין נושאי הדברים באירוע יתייחס שר ההסברה והתפוצות, השר יולי אדלשטיין, להשלכותיו הבינלאומיות של מהלך החלת הריבונות. יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת זאב אלקין, יישא דברים על המעבר הטבעי מתוכנו של דו"ח השופט אדמונד לוי למהלך החלת הריבונות. חבר הכנסת יריב לוין יתייחס לסוגיית החקיקה בכנסת, יו"ר 'מנהיגות יהודית' משה פייגלין ישרטט קווים מנחים בדרך להוצאת המהלך מגדר הצהרות לפעולה מדינית של ממש. מועמד 'הבית היהודי', הרב אלי בן דהן יישא דברים על הפן הערכי הכרוך במהלך החלת הריבונות על ארץ ישראל המובטחת. קצובר ומטר מוסיפות ומספרות על תכניו של הכנס המתקרב: "גאולה כהן, כלת פרס ישראל, תברך את באי הכנס ותזכיר לכולנו שהשמים לא נפלו כאשר היא עצמה העבירה בכנסת את חוק ירושלים ורמת הגולן, וכך השמים לא יפלו גם כאשר תחיל ישראל את ריבונותה על יהודה ושומרון. עו"ד אלן בייקר, חבר ועדת השופט אדמונד לוי, יציג בפני המשתתפים את עיקרי הדו"ח". באשר לדו"ח זה מציינות קצובר ומטר את חשיבות הטמעת מסקנותיו בציבוריות הישראלית: "דו"ח טליה ששון המוטה שמאלה זכה להכרה ולגיטימציה, ואילו דו"ח השופט אדמונד לוי מותקף על היותו לכאורה מוטה ימינה. דו"ח אדמונד לוי חייב לתפוס את מקומו הראוי בשיח הציבורי-ממשלתי ועל פיו חייבים לפעול. משום כך תופסים דבריו של עו"ד בייקר חשיבות מרכזית בכנס המתקרב". על התגובה הצפויה מכיוונם של הערבים לצעד זה ידבר ד"ר מרדכי קידר, ובפאנל מיוחד תידון השאלה המעסיקה רבים בציבור הישראלי והיא מעמד הערבים לאחר החלת הריבונות. בפאנל זה ישתתפו קרוליין גליק, עורכת בכירה בג'רוזלם פוסט ועורכת לאטמה, ח"כ פרופ' אריה אלדד, עו"ד אליקים העצני וד"ר מרטין שרמן. את הפאנל ינחה ערן בר טל, עורך כלכלה ב'מעריב'. על חשיבות מהלך החלת הריבונות אומרות קצובר ומטר: "המציאות בה נותר שטח בארץ ישראל ללא סטאטוס מדיני ברור מותיר בעיני הערבים אופציות פתוחות, וכך גם לאירופים, לאמריקאים ולשאר העולם. כל עונה צצות תוכניות חדשות כיצד להפטר מלב הארץ המובטחת. באיחור של 45 שנה יש לעשות מעשה ולהחיל את ריבונות ישראל על יהודה ושומרון, להפסיק את הסחר מכר המביש על לב מולדתנו". להערכתן של השתיים החלת הריבונות תעורר סערה בינלאומית קטנה בהרבה מההוריקן אותו צופים החוששים מהמהלך. "עם החלת הריבונות, לאחר מחאות צבועות של העולם, המצב ייכנס לשגרה. כמובן שהערבים יעשו "תנועות של אי הסכמה", אך בתוך תוכם הם יודעים ששלטון ישראלי הוא הטוב ביותר עבורם, כלכלית, רפואית, השכלתית וכו'". על ההיערכות המעשית לכנס מספרות השתיים כי הדיווחים הראשונים על הכנס המתקרב החלו מתפרסמים ברשת האינטרנט וכבר החלה הרשמה ערה ביותר של המבקשים להשתתף בו. לדבריהן מדובר בתומכי ואוהבי ארץ ישראל מרחבי הארץ כולה. על המקום שנבחר לארח את הכנס, מוזיאון ארצות המקרא, לאחר ששני הכנסים שקדמו לו התקיימו בחברון, אומרות קצובר ומטר כי הבחירה במוזיאון אינה מקרית. "יש כאן אמירה ברורה: ארץ ישראל על פי המקרא". קצובר ומטר מספרות על התעניינות רבה סביב האירוע ועל שאלות רבות המופנית לעברן, ובעיקר שאלת ההיתכנות והמעשיות של החלת הריבונות על השטח. עבורן מדובר במהלך הכרחי והגיוני ביותר. "אם לפני עשור וחצי השיח סביב הסכמי אוסלו ומדינה פלשתינית כיעד מדיני ישראלי היה מקובל, הרי שכעת ניתן לראות את התפנית העזה שחלה בציבור הישראלי. הדברים ניכרים הן בתוצאות הפריימריס בליכוד והן בסקרים הנוכחיים לקראת הבחירות הבאות. העם בישראל התפכח מאשליות השמאל ובוחר לחזור אל ארץ ישראל ואל הלאומיות. כאשר זהו השיח הגובר מתחזקת בעם גם ההבנה שרק אחיזה וריבונות בארץ כולה תביא לביטחון ובסופו של יום גם לשלום מתוך עוצמה".
