רבים מבני הישיבות רגילים ללמוד את ספריו, אך צורת כתיבתו של המהר"ל, שהיא על דרך הרמז והסוד, מקשה על הלומד ובעיקר על 'בעלי הבתים'. הרב אביגדור שילה, המשמש כרב בישיבת ההסדר 'אור עציון', החליט להרים את הכפפה ולעשות מעשה. במלאכה רחבה ועמוקה הביא לכך שכל אחד ואחד שחשקה נפשו בלימוד ספרי המהר"ל, יכול לעשות זאת בקלות. בספר, היוצא לאור בהוצאת המכון התורני אור עציון, ניתן למצוא הקדמה רחבה מאוד לספר, הנותנת רקע על המהר"ל וכתביו - הקדמה המכניסה את הקורא לתוך עולמו של המהר"ל ומפשירה את הקרח בין הלומד לחידושיו ורעיונות של המהר"ל. בפתחו של כל פרק ניתנה כותרת על תוכנו ובראש כל פסקה תימצת הרב שילה במשפט אחד את נושא הפסקה. בסופו של הפרק נכתב סיכום של הנושאים עליהם עמד המהר"ל בפרק. אך הדובדבן שבקצפת בספר זה, הוא ללא ספק, הביאור 'קול חי' אותו מגדיר הרב שילה 'השוטנשטיין של המהר"ל'. מדובר בעצם בשכתוב מאת הרב שילה שכתב מחדש את כל דברי המהר"ל, אך בשפה בהירה לימינו. אם בקריאת דברי המהר"ל נתקל הלומד במושגים קבליים או סתם במשפטים בניסוח של פעם, על ידי הלימוד בביאור 'קול חי' יבין הלומד את דברי המהר"ל. הייחודיות של ביאור זה, שהוא לא נכתב כמילון, המתרגם מילה כזו או אחרת, אלא כקטע עצמאי המאגד בתוכו את כל דברי המהר"ל - מה שנותן ללומד את האפשרות לקרוא את הביאור ברצף ללא עלעול בין הטקסט המקורי לביאורו.
