ידוע ומפורסם במערכת החינוך שהיועצים החינוכיים, במיוחד ב"על יסודי", עסוקים מבוקר עד ערב בנושא ה"התאמות הלימודיות". התקן הלא-הגיוני-בכלל של יועץ חינוכי אחד למסגרת חינוכית, מקשה מאד על היועצים לתת את השירות למחנכים הזקוקים לו כל כך. לפעמים מדובר ביועץ אחד על 500 תלמידים! מהן "התאמות לימודיות"? איך זה עובד? אז ככה. התלמידים נשלחים לאבחון, שתוצאותיו מתורגמות לאותן התאמות הבאות להקל עליהם בסדר היום הלימודי ובמיוחד בבחינות הבגרות. מנעד ההתאמות רחב מאד ונע בין "תוספת זמן של 25% במבחנים" ועד ל"בחינה בעל פה". לפני שלושים שנה ואף פחות מזה, כל הנושא של האבחונים היה עדיין בחיתוליו. לעיתים רחוקות שלחו תלמיד לאבחון, והיועצים היו פנויים הרבה יותר מאחר שלא היו שקועים עד צוואר בבירוקרטיה האינסופית של טפסי ההתאמות. גם הנושא של הפרעות הקשב והריכוז לא היה פופולארי כמו עכשיו, והבדיחה מספרת שד"ר צ'סנר (מחבר "הילד בתוך השריון") שעלה אז מארה"ב, הביא אותו לארץ.... אלא שבאמת אין כל חדש תחת השמש, וגם לפני שלושים שנה היו אנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז. לא תמיד ידעו לקרוא לזה בשם המפורש, ולא תמיד חשבו שבאמת מדובר בהפרעת קשב, שהרי ילדים מטבעם הם יצורים מתרוצצים, חסרי מנוחה ונוטים לאימפולסיביות. המונח המוכר היה "שובב" ויש יותר שובבים ויש פחות. ואם לאף אחד מהמבוגרים הסובבים את הילד לא נדלקה נורה אדומה, נגזר דינו של הילד לחיות במצב קשה עד בלתי אפשרי במערכת חינוכית הרבה יותר נוקשה מזו שאנו מכירים היום, שלא תמיד מכירה בצרכיו האמתיים של התלמיד וממילא לא מספקת לו פתרונות. כך נכנסו אלפי ילדים בכל שנה, בוגרי בתי הספר היסודיים, לחטיבות הביניים ולתיכונים כשהם חסרים את ארגז הכלים שיאפשר להם לצלוח את שנות התיכון ומבחני הבגרות בהצלחה הישגית ויותר מזה – נפשית. לאחר שנות התיכון, נכנסו הנ"ל לעולם של המבוגרים בצבא, בישיבה ובאקדמיה וגם במסגרות הללו הרגישו תמיד שמשהו שונה אצלם, והם לא באמת כמו כולם. משהו לא עבד להם. אז כשאתה ילד המתנועע בחוסר מנוחה בכיסא, ומתפרץ מידי פעם על המורה או על חבר זה דבר אחד, אך כמבוגר היושב בהרצאה או בדייט עם בחורה ומתנהג כך זה כבר משהו אחר לגמרי. כשאתה ילד השוכח מחברת נביא או את המבחן בחשבון זה דבר אחד, אך כשאתה שוכח למסור דוחו"ת למנכ"ל והיכן שמת את המפתחות של הרכב מצבך בכי רע. כשדילגת על התור של ילדך במרפאת השיניים, ואת יום הנישואין שלכם כמו לפני שנתיים, אם שכחת סיר על הגז כי הלכת "רק לרגע" לפנות סל כביסה ופתאום הרחת ריח שריפה – החיים שלך לא בדיוק סוכריה על מקל. מבוגרים בעלי הפרעת קשב וריכוז שלא אובחנו מעולם מסתובבים בינינו ולא מוצאים תשובות לקצרים שלהם בחיים. הם נראים כמו כולם ועל פי רוב מתפקדים נהדר. לרוב הם שמחים ונמרצים ומכניסים פלפל בכל מקום בו הם נמצאים. אך בתוך תוכם משהו כואב ולא מסודר. זה הקול הפנימי שמזכיר להם מידי פעם שמילה שלהם היא לא תמיד מילה. זה הפידבק השלילי שהם מקבלים בלי סוף מעוד עשייה בלתי מחושבת. לרוב הם אינם יודעים שהורישו (!) לכמה מילדיהם את התכונות הללו, אלא שילדיהם גדלים במסגרות חינוכיות בעלות מודעות להפרעות הקשב והריכוז, שמיטיבות לשלוח אותם לאבחונים ומסוגלות לסייע להם בכיתה ובבית הספר. המבוגרים הללו עשויים לצפות בקנאה רבה בילדיהם המאובחנים, העוזרים לעצמם באופנים שונים כגון נטילת תרופות ותרגול של כלים שכל כך עוזרים להם בחיים, ולא לעשות אחד ועוד אחד בקשר לעצמם. כך יוצא שהילד שירש מאחד מהוריו את הפרעת הקשב מצליח להתמודד היטב עם הפרעת הקשב ואפילו למנף את יתרונותיה הייחודיים בעוד המוריש ממשיך לצעוד לאחור מידי שנה בשנה. אך באמת אף פעם לא מאוחר ושווה בהחלט להתאמץ כמה חודשים כדי להרוויח שנים רבות של יכולת שליטה וניהול עצמי, ולא פחות מזה - עם יכולת לעקוף את הבורות שההפרעה טומנת. מבוגרים רבים כבר עשו את הצעד הזה ודיווחו שזו אחת ההשקעות הטובות ביותר שעשו בחייהם אם לא הטובה שבהם. איכות חייהם השתנתה לבלי הכר. אז אם שמתם לב שאתם שכחנים באופן מוגזם, מוסחים בקלות, חסרי מנוחה או אימפולסיביים - לכו לטפל בעצמכם. מגיע לכם לחיות חיים עשירים ונינוחים יותר. ראשית, לכו לאיש מקצוע (פסיכולוג, פסיכיאטר, נוירולוג וכו') ועשו אבחון. עליכם לדעת מהי הסיבה לכל התסמינים שהוזכרו קודם. לפעמים ישנם גורמים אחרים לחלוטין. לעיתים הפרעת הקשב היא הפרעת משנה להפרעה רצינית יותר. לאחר שביצעתם את האבחון וקיבלתם אישור על הפרעת הקשב שלכם, מצאו איש מקצוע שילמד אתכם כיצד לעקוף את הצדדים הבעייתיים שכה הקשו עליכם, ובמיוחד למדו כיצד לנצל את כל היתרונות הרבים שבה כדי ליצור לעצמכם חיים מלאים ועשירים במיוחד.
