סכסוך חריף התגלע בין שני שכנים, חברי מושב דתי בדרום. לדברי התובע, ע', בנה השכן על נחלתו חניון משאיות המשמש חברת הובלה גם במהלך השבתות, תוך שהוא מקים מפגעי רעש ואבק בלתי נסבלים, ותוך סיכון חייהם של ילדי המושב. מתביעה אותה הגיש ע', באמצעות עורכי הדין רגב אלקיים ואיתי שרף ממשרד שרף אלקיים ושות', עולה כי השכן הגדיל לעשות וסלל שביל כניסה לנחלתו המשמש את המשאיות, ואשר חלק ממנו פולש לנחלתו של שכנו. חרף פניותיו החוזרות והנשנות של ע' לשכנו להפסיק את תנועת המשאיות הבלתי פוסקת שהפכה את חייו לגיהנום, לא הסכים השכן הפולש לחדול ממעשיו, וניהל מלחמת התשה משפטית, תוך שהוא מהתל ברשויות ובע' המסכן. בימים אלה, נדונה בבית המשפט השלום באשדוד תביעה שהגיש ע' נגד שכנו, במסגרתה הוא דורש לפצותו 7 שנים לאחור על הנזקים הקשים שנגרמו לו, ולהעניק לו מחצית מהרווחים אותם גרף השכן מפעילותו הלא מורשית, והספק חוקית. על הפרשה מספרים עורכי הדין אלקיים ושרף: "הפסטורליה של החיים במושב הסתיימה עבור ע' לפני 7 שנים. כבעלים של נחלה חקלאית במושב הדתי בדרום הארץ, נהנו עד אז ע', בניו ונכדיו, מהשקט והשלווה של חיי הכפר, וזאת במשך שנים ארוכות. עד אשר יום אחד, המשאיות של חברת הובלות דרומית ידועה החלו לצוץ מעבר לגבעות, ולחנות בקול שאון ואבק בסמוך לנחלתו הפסטורלית של ע'. מאז לא ידעו חייו שקט. מי שהיה אחראי למפגע החדש, היה לא אחר מאשר שכנו של ע' מהנחלה הצמודה, אשר התיר לחברת הובלות השייכת לבנו, כניסה חופשית לשטחו בכל שעה משעות היממה". בתביעה שהוגשה לאחרונה באמצעות עורכי הדין איתי שרף ורגב אלקיים, נטען שכל ניסיונותיו של ע' לסלק את המפגע, נתקלו בבירוקרטיה אטומה של כל הגורמים הרלבנטיים, בעוד ששכנו ממשיך ליהנות מפירות המטרד. עורכי הדין מספרים כי הפרשה כולה החלה כאמור לפני כ- 7 שנים, כאשר בוקר אחד נדהם ע' לגלות ששכנו הוותיק סולל כביש באורך של עשרים מטרים בשטחו. "עד מהרה החלו לנסוע על הכביש הזה משאיות של חברת הובלות של מטענים במכולות, ומטענים בקירור מכל חלקי הארץ. העסק החדש שצץ מול דלת ביתו של ע', התגלה עד מהרה כמטרד רעש מהסוג החמור ביותר. ע' ובני משפחתו נאלצו להתמודד עתה עם המציאות החדשה, כשבכל שעות היממה, כולל בשעות הלילה המאוחרות ובשעות הבוקר המוקדמות, מתנהלת בסמוך לביתם תנועת משאיות כבדה, אשר מדירה שינה מעיניהם". לטענת ע', תנועת המשאיות נמשכת כל שעות היממה, בכל ימות השבוע, כולל בשבתות, וזאת על אף שהמושב בו גרים השניים, הינו מושב בעל אופי דתי, שאינו מורגל לתנועת כלי רכב רבה בשבת. בנוסף, העסק, שהוקם לטענת ע' באופן פיראטי, נעדר את האישורים המתאימים, ולא שמר על נהלי בטיחות או פיקוח כלשהם, דבר שיצר מפגעים בטיחותיים חמורים ביותר. בתביעה נטען כי כתוצאה מההתנהלות חסרת הרסן של שכנו, פרצה לפני שנתיים שריפה בנחלתו, שהיקפה היה כה גדול עד שהיוותה סכנה ממשית לחייו ולחיי בני משפחתו. בנוסף, נחלצו בני המשפחה ממספר גדול של אירועי דריסה אשר איימו גם על אורחיהם. אחד מאירועים אלה התרחש לדבריו באחד מימי ספטמבר 2011, ונגמר למרבה המזל ללא נפגעים - כאשר אחת המשאיות שנכנסה לשטחו של ע' לא הבחינה בנכדו הפעוט המשחק בסמוך, וכמעט דרסה אותו בגלגליה הכבדים. אותו מקרה הסתיים בנס ברגע האחרון, אך הותיר חשש מפני הבאות והגביל את תנועת בני הבית בשטחם שלהם. בתום הליך ארוך ומייגע הועבר הדיון בין השניים לבית המשפט. במסגרת התביעה, טוען ע', כי השכן ביצע פלישה והשגת גבול לתוך שטחו, תוך שעשה בשטח התפוס שימוש ייחודי לצרכיו ומנע מע' כל שימוש אחר. בנוסף לדרישה לביטול הפלישה האמורה, מבקש ע' דמי שימוש ראויים בגין השימוש שנעשה בשטחו במהלך שבע השנים האחרונות. עוד תובע ע' פיצוי בגין המטרד שנגרם לו ולבני משפחתו לאורך השנים מפעילותו של השכן. המדובר, לדברי עורכי הדין שרף ואלקיים, במטרד רעש משמעותי, במיוחד לאור הציפייה הסבירה של תושבים במושב חקלאי, לחיים שקטים ושלווים ולא לשאון עירוני, ובוודאי שלא לרעשים החזקים והצורמניים הבוקעים ממשאיות כבדות שעוברות בסמוך לחדרי השינה, מפריקה וטעינה של סחורות על ידי מלגזות, מתיקוני ציוד, משימוש בקומפרסור וכיוצ"ב. לכך, מוסיפים עורכי הדין שרף ואלקיים, יש גם השלכה ישירה ומשמעותית על ירידה בערך הנחלה, שכבר אינה משמשת יותר מקום מגורים שקט ונינוח. כעת מובאת הפרשה לפתחו של בית המשפט שיצטרך להכריע במורכבות טענותיו של ע'.
