בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים הורה למשטרה לפצות את פעיל הימין איתמר בן גביר, מועמד ברשימת "עוצמה לישראל", בסכום של 7,000 ש"ח בגין עיכוב ומעצר בלתי חוקיים. כמו כן הורה בית המשפט לפצות את פעיל הימין בנצי גופשטיין בסכום של 2,000 ש"ח בגין עיכוב לא חוקי, לאחר שהשניים הפגינו נגד שחרור מחבלים במהלך העסקה לשחרור גלעד שליט. הרשמת סיגל אלבו קבעה, כי "מהסרט שהוצג בפני (ת/1), בו מתועד האירוע, עולה אכן כי קציני המשטרה דרשו מהתובעים (בן גביר וגופשטיין - ש.פ) לפנות את המקום, התובעים סירבו להיענות לדרישתם ובין הצדדים התפתח ויכוח האם אכן מוטלת על התובעים חובה לפנות את המקום. עוד עולה מסרט זה, כי התובעים אכן עמדו בשולי הכביש, וזאת לאחר שהקבוצה אשר הגיעה למקום, היינו התובעים והנשים התפצלו". "יחד עם זאת, עולה בבירור מאותו הסרט כי התובעים לא הפריעו לתנועה, לא התנהגו באלימות או סיכנו את עצמם ואף הויכוח שהתנהל בין התובעים לבין השוטרים נעשה בצורה תרבותית וללא צעקות או הרמת קול. כל שביקשו התובעים הוא כי השוטרים יאפשרו להם לעמוד בשולי הכביש על מנת להשמיע את מחאתם. כך גם העיד ניצב משנה ניר רוזנטל כי כאשר התובעים עוכבו הם לא חסמו את הכביש והם עוכבו כאשר הם עומדים בשולי הכביש (עמ' 5 ש' 25 – 27 לפרוטוקול). בנסיבות אלה, לא ניתן לומר כי התעורר חשש לכך שהתובעים עלולים לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם או את שלום הציבור או להביא להפרת השלום. על כן אני קובעת כי לא היתה הצדקה חוקית לעיכובם של התובעים", ציינה אלבו. אלבו אף הדגישה, כי מעצרו של בן גביר אף חמור יותר, תוך שהיא מציינת כי "במקרה זה, פקד רנד אף לא פעל במתן ההחלטה במסגרת של לחץ זמן או בתנאי שטח סוערים, שכן הוא הפעיל סמכות מעצר מעין שיפוטית לאחר שהאירוע הסתיים, ומחויב היה לשקול את הפעלת הסמכות בזהירות, תוך לקיחה בחשבון של כל הנתונים הרלוונטיים. בהקשר זה, חובתו היתה לבדוק קיומה של חלופה אפקטיבית שאיננה בגדר של מעצר ממש, שתמנע את הסיכון שנשקף, להערכתו, מן התובע". הרשמת אלבו ציינה עם זאת, כי "לעניין גובה הפיצוי יש להביא בחשבון, מצד אחד, כי חירותם של התובעים נשללה שלא כדין וגרמו להם מצוקה ועוגמת נפש. מנגד, יש להביא בחשבון כי מדובר בעיכוב שנמשך פרק זמן קצר יחסית ואף מעצרו של התובע 1 (בן גביר - ש.פ) נמשך מספר שעות עד לשחרורו של התובע 1 בערבות עצמית בבית משפט השלום. בהתחשב במכלול נסיבות המקרה וגובה הפיצוי שנפסק במקרים דומים, אני מעריכה את הפיצוי המגיע לכל אחד מן התובעים בגין עיכובם שלא כדין בסכום של 2,000 ש"ח. אשר לתובע 1, הרי שהוא אף נעצר שלא כדין, ועל כן הוא זכאי לפיצוי נוסף אותו אני מעריכה בסכום של 5,000 ₪". "התוצאה היא שאני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע 1 סך של 7,000 ₪ ואילו לתובע 2 סך של 2,000 ₪. כן תישא הנתבעת בהוצאות התובעים בסכום של 500 ₪, כל אחד. הסכומים שנפסקו ישולמו בתוך 30 יום", סיכמה הרשמת.
