שר התמ"ת שלום שמחון פנה ליו"ר הכנסת בבקשה לדון בתקנות המסדירות את הסכומים המקסימליים שחברות העוסקות בתיווך עבודה לעובדים זרים רשאיות לגבות מהעובד הזר בעבור הטיפול שניתן על ידן לעובד הזר. ביום 1.9.2010 פקעה הוראת השעה שהתירה ללשכה פרטית לגבות תשלום מעובד זר. בסוף שנת 2010 ממשלת ישראל והממשלה המלכותית של תאילנד חתמו על הסכם בילטראלי לקביעת מערכת חדשה לגיוס תאילנדים לעבודה בענף החקלאות בישראל. מערכת השמה זו תופעל בכפוף למיזם שיתוף הפעולה תאילנד-ישראל שנועד למנוע ניצול עובדים זרים וגביית עמלות שלא כדין מאותם עובדים. בהמשך להסדר שכאמור, נקבע כי החל מיום 15.12.11 בקשות לגיוס עובדים זרים בחקלאות לישראל יתקבלו אך ורק בהתאם להסדר שיתוף פעולה תאי-ישראלי לגיוס עובדים זרים בחקלאות.כעת, עם תחילת הבאת העובדים לפי ההסכם הבילטראלי נדרש היה להסדיר גם נושא זה. ביום 7.11.11 נידונו התקנות בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. בתום הדיון קבע יו"ר הוועדה שעל משרד התמ"ת, בשיתוף נציגי החקלאים, לערוך תחשיב מסודר לעניין עלות הטיפול של לשכה פרטית בעובד זר. אף במסגרת בבג"ץ 9161/07 נאמר כי יש להחיש את התהליכים של התקנת התקנות הנוגעות לדמי התיווך שישולמו ללשכה הפרטית. לפיכך, קוימו מספר ישיבות בנוכחות נציגי הלשכות הפרטיות ומשרדי הממשלה הרלוונטיים ונמצא שיש לתקן את התקנות כך שלשכות פרטיות יהיו רשאיות לגבות מעובד זר בענף החקלאות שהן מטפלות בעניינו, ושתיווכו לעבודה נעשה במסגרת התקשרות בין-לאומית שישראל צד לה, תשלום שלא יעלה על 3,101 ₪. הסכום שחברות התיווך רשאית לגבות מן העובד הזר מייצג את השירותים אותם היא מחויבת, גם בימים אלה, להעניק לעובד הזר ממועד הגעתו לארץ לפי ההסדר המתואר לעיל.לדברי שר התמ"ת שלום שמחון, בעבר נגבו עשרות אלפי דולרים מהעובדים ולכן השקיעה הממשלה מאמץ להבטיח כי הסכומים הללו יוגבלו. התקנות המוצעות הן אחד הנדבכים במאמץ זה.
