הלכתי להקרנה היישובית של הסרט "קשר חופשי" על הקשר בין שני חברים, יאיר ואושיק, שמוצאים שדרכיהם מתפצלות, וכך גם הקשר ביניהם. יאיר "מתחזק", אושיק מחפש את עצמו במקומות אחרים. לא קל להם. לא קל לביחד שלהם, ולכל אחד לחוד. הסרט גורם ללב שלי לפעום חזק ולבטן להתהפך בכמה וכמה סצנות, שעשויות במקצועיות, תחכום ורגש. המשחק נוגע ללב, ומביא לבכי וגם לצחוק. והמסרים הסמויים? אז ככה: נכון שלא כל חילוני אלכוהוליסט, ולא כל אדם בתהליך של תשובה צריך לקרוע את עצמו מהמשפחה, אבל אבות הטיפוסים המוצגים בסרט בהחלט אמינים, אנושיים בנפילות ובקימות שלהם ומעוררים להזדהות ומחשבה. מוטיב האבא – האהבה של בן לאבא שבשמים שיושבת על המקום של אהבה של אבא אנושי, גם הוא מואר ממקומות שונים בצורה יצירתית, מעניינת ובעיקר - אותנטית. אבל אותי דווקא מה שהרשים הוא הכנות והישרות שבתשתית הרעיונית הרחבה, שניכר שקיימת אצל יוצרי הסרט בבסיס, ומחלחל לעלילה ולדמויות בצורה עקבית: אין בילבול, והבילבול לא רצוי כאן. זה ברור. הדרך אל האור ואל הקדושה בעלת דינמיקה של מסע ארוך ואינסופי, אמנם פתלתל וקשה, אבל הוא מסע אל האור. זאת בשונה באופן מהותי מהדרך אל החושך, שגם היא מורכבת, רק שהיא מובילה לכיוון ההפוך ובעלת נקודת התחלה ונקודת סוף ידועים מראש. לא רק בסרט - גם במציאות. נשאר רק לראות מי בוחר באיזו דרך, וכיצד זה קורה שבמוקדם, ולא במאוחר, היא תביא לתוצאות ההרסניות הצפויות. אמנם כל דמות בפני עצמה היא עולם שלם שעובר התמודדויות ומשלם מחירים, ומנסה בדרכים שונות להיחלץ מעבר או הווה מייסרים, אבל מה משתלם ומה מוביל לטוב זה נהיר וברור, ובצורה כזאת הצופה יוצא גם עם תחושת המסר הכנה הפשוט והברור. כן, הברור. ואם כבר מזכירים חילוץ – גם זה מוטיב מעניין שנבנה בחכמה : מיהו הנופל, ומי המציל מהנפילה, ואיך שהגלגל מסתובב. ליוצרים הצעירים והמוכשרים של בי"ס לקולנוע "תורת החיים" – תודה על חוויה מדהימה ומרוממת והרבה הצלחה בהמשך!!
