במפלגת 'התנועה' של ציפי לבני שולחים את האלוף במיל אלעזר שטרן להיות המיצג האולטימטיבי בפני ציבור הכיפות הסרוגות, ואכן בעלוני פרשת השבוע קשה לפספס את דמותו המחייכת וקריאתו לציבור לתמוך בשביל הזהב, כלשונה של המודעה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם שטרן על תפקיד הגשר שנטל על עצמו בין המפלגה לציונות הדתית. לדבריו במפגשים עם אנשי הציונות הדתית עולות שוב ושוב שאלות כמו מדוע בחר דווקא בתנועה ולא במפלגות בית טבעיות יותר כדוגמת 'הבית היהודי'. המענה שהוא נותן לשאלות מעין אלה הוא ששליחות לא מבצעים בבית, וכשם ששליחי חב"ד לא פועלים בכפר חב"ד כך הוא יוצא אל מפלגות אחרות. שטרן מדגיש בדבריו כי בפני החברה בישראל עומדות סוגיות רבות וחשובות ביותר שציבור הציונות הדתית אינו מתבטא בהן או אינו נשמע בהן משום הקיבוע המדיני שלו בתפיסת 'אף שעל'. לדבריו בעיות כמו ההתבוללות, היחס לרפורמים וקונסרבטיבים מטרידות מאוד ונציג של הציונות הדתית שיבקש להתבטא בנושא כמו גם בנושאי יהדות אחרים לא יישמע משום שלא יתנו לו לדבר או משום שלא יקשיבו לו. משום כך לטעמו יש לבצע את השליחות דווקא תוך מפלגת מרכז כדוגמת זו של לבני. לשאלה אם כן מדוע שלא יצטרף לליכוד הוא קובע כי במהלך השנים האחרונות ראה לא מעט התנהלויות תמוהות של הממשלה הקודמת שלא עלה בידו להבין אותן. כך לדוגמא בשאלת שילובם של החרדים בשורות הצבא. עם זאת הוא מוסיף ביושר ואומר כי ראוי לציין שדווקא מפלגה זו פנתה אליו, וכעת הוא חש בה בנוח מאוד תוך אמון מלא בציפי לבני כמי שהוכיחה עמידה בתפקידי העבר שנשאה. בהמשך הדברים ממשיך ומשבח שטרן גם את חברו האחר למפלגה עמרם מצנע, וקובע כי לציונות הדתית אולי יש אנשים טובים כמוהו אך לא טובים ממנו. בהקשר זה הוא מזכיר את הצל"שים שקיבל מצנע בשירותו הצבאי, את תרומתו לירוחם ואת יושרו הציבורי. באשר לאמירה המדינית שמקדמת 'התנועה' אומר שטרן כי לא ניתן להתעלם מהמציאות וגם אם רצוי היה להחזיק בשתי גדות הירדן וליישב את הנגב ברור שהדבר בלתי אפשרי. הוא מזכיר את דבריהם של ששת ראשי השב"כ בסרט שיצא לאקרנים בימים אלה ועל פיהם אין מנוס מהקמת מדינה פלשתינית. בהקשר זה הוא מזכיר גם את דבריו החמורים של יובל דיסקין נגד התנהלות הממשלה. לטעמו דברים אלה מובילים למסקנה אחת והיא הצורך ללכת לאפיק שתי המדינות. כשהוא נשאל כיצד ניתן לקדם אפיק זה אם גם רעיונותיה של לבני באנאפוליס לא הצליחו לקדם את הרעיון בשל הסרבנות הפלשתינית, אומר שטרן כי גם אם יתכן שאין פרטנר הרי שלא ניתן יהיה להכריז זאת כל עוד לא 80 אחוזים מהעם משוכנעים בכך, ולטעמו כדי להגיע לקונצנזוס שכזה סביב הטלת האחריות על הפלשתינים יש להמשיך ולפעול בדרכה של לבני ולבחון את הדברים עד תומם. בדבריו הוא קובע כי לבני אינה מייצגת את השמאל כלל וכלל וראיה לדבר היא תפיסתה בסוגיית גושי ההתיישבות. לטעמו לא ניתן להגדיר כשמאל אדם הדוגל באחיזה באזורים אלה אלא את מי שרואה בקווי 67' את גבולות המדינה. כשהוא חוזר לקשר ולגשר שהוא מנסה ליצור בין המפלגה לציונות הדתית שב שטרן וקובע כי אתגרי הציונות הדתית משולבים בסוגיות רבות שאינן בהכרח מדיניות. "העמדה המדינית משולבת בעמדה החברתית. אתה לא יכול לתת ליצהר עדיפות א' ולהושעיה עדיפות ב' כשבהושעיה גרים כמה מ"פים וביצהר מפנצ'רים ג'יפים". מיד לאחר הדברים נשאל שטרן אם הוא עורך הכללה וקובע שביצהר כולם מפנצ'רים ג'יפים, ובמענה השיב שאין מדובר בהכללה והוא מסתובב בישובים הללו ואוהב רבים מאנשיהם, "אבל כמו שמשאבי כוח האדם של המדינה מוגבלים כך גם הכספיים. כשמשקיעים במקום אחד לא משקיעים במקום אחר". "חשבנו שנלך ליהודה ושומרון כי הנגב בטוח שלנו, אבל כשהלכנו ליהודה ושומרון למקומות שלקחו כל כך הרבה משאבים איבדנו את הנגב, ועכשיו לך תתקן", דברי שטרן.
