מועמד 'התנועה' לכנסת, האלוף במיל' אלעזר שטרן, סיפר אמש (חמישי) לחבריו בפייסבוק, על מפגש עם תלמידי ישיבת 'מעלה גלבוע'. בפתח דבריו ציין שטרן כי המפגש כולו התקיים באווירה טובה, והשאלות ששאלו התלמידים - "היו לעניין". "באיזשהו שלב נשאלתי, כמעט כמו תמיד עם אוכלוסיה דתית, 'אתה כל כך מתאים לנו ואחד משלנו, אז למה אתה לא איתנו?' השבתי: 'אני איתכם'. אמרו לי: 'לא, איתנו בבית היהודי'." שטרן כתב כי בפעם הזו הבין שוב, כלשונו, את "הטרגדיה של הציונות הדתית", וציין כי הוא גאה להיות חלק מהציונות הדתית ולכן " כואב את תופעת העדר שבה ואת המרכיב הכמעט יחיד של 'איתנו', ומתכוונים השואלים לאלה שיש להם כיפה וציצית". "ואני שואל האם 'איתנו' זה מי שיש לו כיפה וציצית, אבל צועק עליי שאני עוכר ישראל, מנסה לגרש אותי מחתונת בתו של הראשון לציון הרב שלמה עמאר (שעל ידו התקבלתי בחיבוק ונשיקה), אבל הרב וולפא (זה שתומך בבית היהודי בראשות נפתלי בנט) ניסה לגרש אותי משם. יאמר לזכותו שרק במילים, צעקות ונאצות". בהמשך דבריו השווה שטרן את "הרב עם כיפה וציצית" מחתונת בתו של הרב עמאר - למועמדי מפלגת 'התנועה' לכנסת, "האם הוא יותר מ'שלנו' מאשר עמרם מצנע, אלוף בצה"ל בעל שני צל"שים, 5 שנים בירוחם, אבל בלי כיפה וציצית? האם יובל דיסקין, ראש שב"כ מצטיין ומי שתרם רבות לביטחונה של מדינת ישראל הוא לא "משלנו" רק בגלל שאין לו כיפה וציצית? "או חלילה אולי כיוון שגם הוא, כמו ששת קודמיו, חושב שלהתנגדות טוטאלית לרעיון של שתי מדינות לשני עמים יש בה משום סכנה קיומית למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית במזרח התיכון". לדברי שטרן, תמיכתם של שישה ראשי שב"כ בפתרון 'שתי המדינות' מחייבת את הציונות הדתית לחשבון נפש אמיתי, כהגדרתו, " כדאי להתכונן לזמן שבו יבוא גם השביעי ויגיד בדיוק את אותם הדברים ואז לא נוכל להגיד ש'הוא אינו משלנו', או שאולי אז הוא באמת כבר לא יהיה אחד משלנו", כתב. לטענת האלוף במיל' שטרן, המושג 'אחד משלנו' צריך להישקל לא רק בנוגע לכיפה שעל הראש ולא אם אותו אחד הוא בוגר סיירת מטכ"ל, "אלא במבחנים מורכבים יותר המבינים את מורכבותה ואת אתגריה של החברה הישראלית שהיא באמת של כולנו", כך שטרן. לדבריו, "הגיע הזמן אחרי ההיסטוריה של העם היהודי ב-70 השנים האחרונות, ולמרות הרצון הגדול של חלק מהמנהיגות הדתית שלנו, להבין שאנחנו עובדים אצל הקב"ה ולא להיפך, ולנתק או לפחות לצמצם, את תפקידו של הקב"ה בקביעת עתידנו המדיני בארץ הזאת".
