ארגונים אינדיאניים ותנועת "לא נשב עוד בחיבוק ידיים" (Idle No More - INM) נערכים ל"יום פעולה" ביום רביעי הקרוב (16 בינואר), במסגרתו ייחסמו צירי תנועה מרכזיים ברחבי קנדה. על כך מדווח אתר "שלום טורונטו". המטרה המוצהרת היא להמחיש לממשלת קנדה את יכולתם של האינדיאנים, המונים 1.7 מיליון נפש מכלל 35 מיליון אוכלוסייתה של המדינה, לפגוע בכלכלה ולשתק את הסחר והייצוא לארה”ב. במסגרת הפעולות המתכוננות צפויים להגיע מפגינים לגשר אמבסדור בווינדזור, הנחשב לציר מרכזי במסחר עם ארה"ב, כדי לגרום להאטה במעבר כלי רכב ואנשים במעבר הגבול. הצי'ף הגדול של מניטובה, דרק נפינק, קרא בגלוי להשבתה מוחלטת של הכלכלה הקנדית אם דרישות האינדיאנים לא תתקבלנה ע"י הממשלה. ביום שישי (11 בינואר) ערכו פעילי תנועת INM הפגנה באדמונטון אלברטה, והצהירו על כוונתם לחסום את הכביש המהיר מספר 63 המוביל למפעלי חולות הנפט. למחרת עצרו מפגינים את התנועה חסמו את התנועה בגשר 14 Street Bridge בקלגרי למשך מספר שעות. העיתונאי מייקל קורן מ"סאן ניוז" משבח את שופט בית המשפט העליון של אונטריו שמתח בשבוע שעבר ביקורת נוקבת על משטרת אונטריו על רקע אזלת ידה בהתמודדות עם חסימת תנועת הרכבות ע"י פעילי INM. קורן טען, כי המשטרה נוהגת בסלחנות כלפי עבריינים אלימים, ומנגד בשנה האחרונה היא החמירה ביחסה דווקא כלפי מפגינים שומרי חוק. בהקשר זה הזכיר קורן את סילוקם בכוח של מפגינים פרו ישראליים בהפגנה בטורונטו תוך התעלמות מהאלימות של המפגינים האנטי ציוניים, וכן תקיפתם בידי שוטרים של מפגינים נוצרים במהלך מצעד הגאווה ומעצר של מפגין המתנגד להפלות. היחסים בין קהילת האינדיאנים בקנדה לבין הרשויות עמדה במוקד השיחות שהתנהלו באוטווה ביום שישי האחרון (11 בינואר). רה"מ סטיבן הרפר, נועד במשך ארבע שעות עם מנהיגים אינדיאנים בראשם הצ'יף העליון שון אטלו. במקביל, נפגש המושל הכללי, דיוויד ג'ונסטון, עם מאה מנהיגים אחרים ובכללם הצ'יף תרסה ספנס, שסירבו להיפגש עם רה"מ. בתום הפגישה מסר משרד ראש הממשלה, כי שני הצדדים לא הגיעו להסכמה על כל הנושאים שנידונו, אך רה"מ הביע נכונות לדיאלוג בדרג בכיר עם ההנהגה האינדיאנית על היחסים עם העמים הילידים בהתבסס על מערכת הבריתות שנחתמה עימם ועל תביעותיהם בנושא הקרקעות. השר לעניינים אינדיאניים, ג'ון דנקן, אמר כי בשיחות "הושגה התקדמות”. פגישה נוספת בין רה"מ לבין הצ'יף הראשי צפויה במהלך השבועות הקרובים. בהנהגה האינדיאנית קיימת מחלוקת בשאלת היחסים עם הממשלה. גורמים רדיקליים קוראים לעימות גלוי ובלתי מתפשר בדרישה לאלץ את הממשלה להכיר בעמים הילידים כאומה בעלת ריבונות וזכות לעצמאות פוליטית ולהגדרה עצמית. אחרים מצדדים בדיאלוג קונסרבטיבי עם הממשלה כדי להשיג יעדים ראליסטיים. הצ'יף הראשי בקוויבק, מתיו קון קום, הנחשב לאחד המתונים בהנהגה האינדיאנית, מתח לאחר פגישתו עם רה"מ הרפר ביקורת על הצי'ף, תרסה ספנס, השובתת רעב (ניזונה רק מציר דגים וציר בשר מוס) זה למעלה מחודש מול בניין הפרלמנט. מתיו קון קום, שהיה חבר באסיפה של העמים הילידים (AFN) בשנים 2000 עד 2003 , טען כי הדרישה של ספנס שרה"מ והמושל הכללי ייפגשו עם הנהגת האינדיאנים באותו חדר אינה הגיונית, וכי עמדותיה של ספנס מבטאות חוסר הבנה של המערכת הפוליטית בקנדה וחוסר נכונות בסיסית להגיע לפשרה. הוא אף קרא לה להפסיק את "שביתת הרעב”. העיתונאי ועורך הדין עזרא לבנט, המוביל את הקו הביקורתי נגד הנהגת האינדיאנים, ממליץ לציבור ולרשויות שלא לשים מבטחם בהנהגה זו, משום שדרישותיה אינן מוגדרות וכל עניינם הוא בהחרפת העימות עם הממשלה על רקע התנגדותם לשני חוקים ספציפיים. חוק C-27 מחייב את הצ'יפים והנהלת השמורות האינדיאניות לפרסם את משכורותיהם כצעד ראשון לקראת שקיפות פיסקלית, וחוק C-45, הוא חוק התקציב, מעניק לראשונה לתושבים האינדיאנים בשמורות סמכות להצביע במשאל מקומי על החלטות הנוגעות לקרקעות ולאפשר מכירתן או השכרתן. על פי המצב החוקי כיום הסמכות המלאה לניהול ענייני השמורות האינדיאניות נתונה בידי הצ'יפים והנהלת השמורות בלבד. תושבי השמורות נעדרים זכות קניין על הקרקעות וכל החלטה על דיור או עבודה מתקבלת בידי הצ'יפים, המתפקדים כמעין ראשי מועצות מקומיות הנהנים מסמכויות מוחלטות. כפתרון לתסבוכת הקיימת ביחסים בין הממשלה לאינדיאנים מציע לבנט למנות את השר לענייני אזרחות והגירה ג'ייסון קני לתפקיד השר לענייני אינדיאניים. לבנט טוען, כי לשר קני הכישורים האישיים והמקצועיים להתמודד עם הבעיה, והוא הוכיח את יעילותו ברפורמה המקיפה שהנהיג במערכת ההגירה של קנדה, מבלי שגרם לתחושה של ניכור בקרב קהילת המהגרים החיה במדינה. רפורמה דומה, אמר לבנט, נדרשת גם בשמורות האינדיאניות. הכשלים בניהול בשמורות האינדיאניות, וחשדות למעשי שחיתות, נחשפו בדוח ביקורת שפורסם בשבוע שעבר, ולפיו בשמורת אטוואפיסקט בניהולה של הצ'יף תרסה ספנס, לא נמצא תיעוד מספק או תיעוד כלל למרביתן המכריע של הפעולות הפיננסיות שבוצעו בשמורה בהיקף של מיליוני דולרים. עוד קבע דוח הביקורת, כי לא ניתן לקבוע, כי הנהלת השמורה אכן עשתה שימוש בכספים שקיבלה השמורה מהממשלה בסך 104 מיליון דולר, עבור מטרות אליהן יועד הכסף בתחומי הדיור והבריאות. יש לציין, כי בין השנים 2005 ל-2011 קיבלה השמורה בנוסף לכספים הממשלתיים גם למעלה מ-300 מיליון דולר מחברה להפקת יהלומים עבור שכירת עובדים מהשמורה, המונה כ-300 משפחות בלבד.
