שופטי בית המשפט העליון, יורם דנציגר וצבי זילברטל, הפחיתו בשלוש שנים את עונשו של פלסטיני אשר הורשע בחפירת מנהרות ממצרים לעזה והברחת נשק לרצועה. לאור זאת קבעו השניים, בניגוד לדעתו החולקת של השופט ניל הנדל, כי הפלסטיני ירצה עונש של 11 שנות מאסר, וזאת במקום 14 שנות מאסר שנגזרו עליו בבית המשפט המחוזי. השופט זילברטל, אשר כתב את חוות הדעת העיקרית בתיק, דחה אחת לאחת את טענותיו של הפלסטיני נגד קבילות ההודאות שנגבו ממנו בחקירתו בשב"כ וקבע כי גרסתו בעניין זה "עמומה". השופט זילברטל קבע, כי עדויות החוקרים שהוצגו בבית המשפט היו אמינות, כפי שאכן התרשם בית המשפט המחוזי, וכי טענות מסויימות של הפלסטיני הועלו באופן בעייתי כך שהתביעה היתה מנועה מלהתמודד איתן לגופן. עם זאת קבע השופט זילברטל, בהסכמת השופט דנציגר, כי "למרות שהיקפי כלי הנשק שהועברו על-ידי המערער הם גבוהים, קיים פער ניכר למדי בין רמת הענישה העולה מן הפסיקה (ובפרט זו שהובאה לעיל), לבין העונש שקבע בית משפט קמא. על כן, למרות חומרתן של העבירות ונטייתה הברורה של ערכאת הערעור שלא להתערב בעונש שהוטל על-ידי הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים – סבורני כי יש מקום להפחית מעונשו של המערער במידה מסוימת". השופט הנדל התנגד לכך כאמור וציין, כי "אף אם הייתי סבור, ואין אלה פני הדברים, כי תקופת המאסר שנגזר חורגת באורכה מתיקים אחרים, הנתונים היבשים – שכמובן אינם יבשים – מחייבים החמרה בתקופה שנקבעה, וכך עשה בית משפט קמא. לאמור, וזה עיקר בעיני, סוג הנשק והתחמושת וכמוּתָם הינם ממשיים ביותר מבחינת היקף הסיכון שיוצרים הם כלפי הציבור. לו דעתי הייתה נשמעת, הייתי דוחה את הערעור גם על גזר הדין".
