שאלה: שלום אודליה, כתבת במאמרך על חשיבות הפיוס , וזה העלה לי בעיה שמטרידה אותי. בכל פעם שאני מנסה ומשתדל לבקש סליחה מאשתי, היא מתחילה להתעצבן עוד יותר! ואני שוב מנסה להתנצל, והיא שוב יותר ויותר כועסת! אז אולי עדיף לא בקש סליחה בכלל, וזהו? אני לא מבין למה הכעס שלה רק גובר כשאני מנסה לפייס... וזה מתסכל. אודה לעזרתך. תשובה: ראשית אני מודה לך על עצם השאלה החשובה. אני מרגישה מדבריך את הכאב והתסכול על כך שעל אף ההשתדלות הרבה שלך, הרצון לפייס ולהביע אכפתיות, אתה מקבל כעס מוגבר עוד יותר. תיאור זה מזכיר לי את המתרחש בחדר הטיפול. כאשר למשל אישה מגיעה לטיפול עם בעיה מסוימת. בתחילה היא מנסה לתאר את הקושי שלה בחשש ובהיסוס. אך ככל שהמטפלת מצליחה להבין אותה וככל שהיא נותנת לגיטימציה לתחושות של האישה- כך גובר הרצון לספר, לדבר ולהרחיב עוד יותר על הקושי. לפתע הופך הקושי, שנשמע בהתחלה כמשהו יחסית קטן, למשהו גדול, רחב ומשמעותי מאוד. כך נדמה לי שמתרחש אצלכם. ברגע שאתה מנסה להבין את אשתך, כשהיא חשה שאכפת לך ממנה, ושאתה תומך בה, גובר הרצון לשתף עוד יותר. מתוך כך, כנראה, היא מתחילה להביע כעס גדול יותר, לתאר ולהרחיב עוד ועוד על אותן התחושות הקשות שהיא חשה. אתה מהצד שלך, מרגיש מותקף ומתוסכל. במקום שאשתך תשמח עם בקשת הסליחה ותתקרב אליך, נדמה שהיא כועסת עוד יותר. אך דע לך, שדווקא מכיוון שהיא חשה שאתה פתוח להקשיב לה ולהבין, היא מרשה לעצמה (בדרך כלל באופן לא מודע) "לשפוך" ולהרחיב עוד יותר בתיאור תחושותיה. מתוך הבנה זו, אני יכולה לנסות ולהציע שני דברים. א- בזמן נעים ורגוע בניכם, תדבר איתה על הנושא הזה. תסביר לה את התחושות הללו, שאתה מנסה לפייס "וחוטף" עוד יותר. תאמר גם שאתה מבין את הרצון להסביר ולתאר את התחושות שלה, אבל לעיתים זה מחליש ופוגע. תציע לה ותאמר, שתשמח לשמוע את מה שהיא מרגישה, אך שלא תעשה זאת "כהתקפה" כלפייך, אלא כהסבר על התחושות שלה. ב- מכיוון שאתה השואל, ולא אשתך, אני מרשה לעצמי לכתוב לך עוד דבר, שייתכן והוא לא יהיה קל עבורך בתחילה. כשאשתך מתחילה לכעוס עוד יותר, פשוט תנסה להבין ולהבין. תזכור, שאין זה אומר שהיא באמת כועסת יותר, אלא שהיא מרגישה בטוחה ברגע זה, לתאר את תחושותיה הפנימיות. אל תיבהל ממנה. תאמר ל המילים של הבנה, ובעז"ה תראה שהמצב יהפוך מכעס- לקרבה גדולה. כשהיא תרגיש שאתה איתה עד הסוף, היא תתרכך. היא תתקרב אליך ותאמין בך עוד יותר. אני יודעת שזה לא תמיד קל, אבל בעז"ה עם תפילה והשתדלות נכונה, אתם בדרך הנכונה! ולסיום, חשוב לומר שאני מעריכה את העובדה שאתה משתדל לפייס. אשריך על כך, והלוואי ונזכה ללמוד ממך. וכמו כן, חשוב להדגיש, שאם אשתך הייתה פונה אלי, הייתי מנסה לעבוד איתה על דרכים נוספת, חיוביות ובונות יותר להביע את אשר על ליבה, ללא כעס או האשמות. שיהיה המון הצלחה, והרבה אהבה! אודליה מימון (MA), טיפול זוגי ואישי והנחיית קבוצות, מנהלת מרכז "אוצרות פנימיים". otsarpnimi@gmail.com
