תוצאות הבחירות הסופיות תיוודענה הבוקר, אך תמונת המצב הפוליטית כבר ידועה, פחות או יותר, ולכאורה איננה מבשרת טובות לאורך ימיה של הקואליציה הבאה. שסעים אידיאולוגיים חמורים בתוככי אותה קואליציה, אינם מבטיחים לכאורה אריכות ימים ושנים, ונדמה לרבים שגם אם יצליח נתניהו לגבש הסכם רגעי בין שותפיו העתידיים הסכם זה לא יחזיק זמן רב מדי. ובאמת, קשה לראות את לפיד ודרעי מחזיקים מעמד באותה ממשלה ארבע שנים, כמו גם את נפתלי בנט וציפי לבני. השסעים בקואליציה העתידית של נתניהו יהיו ללא ספק שסעים מורכבים מאוד לניהול, וליו"ר הקואליציה שיחליף את זאב אלקין צפויה משימה מורכבת ומסובכת. למרות זאת חשוב לזכור, כי מה ששולח כנסת לבחירות חדשות איננו מחלוקות אידיאולוגיות וגם לא מתחים על רקע אישי. מה ששולח כנסת לבחירות הוא החלטה מודעת של מרבית חברי הכנסת להצביע בעד פיזור הכנסת. היחיד כמעט שמחזיק בידיו את האפשרות לפזר את הכנסת (באופן מעשי, גם אם חוקית זה איננו בידיו ממש) הוא ראש הממשלה, אשר ברצותו יכול לפעול באופן אפקטיבי להקדמת הבחירות. על מנת שמרבית חברי הכנסת יחפצו להקדים את הבחירות, הם צריכים להאמין, במידה רבה של ודאות, שאחרי הבחירות יהיה טוב יותר. האמונה הזו שבכנסת הבאה יהיה טוב יותר היא אמונה שמאפיינת בדרך כלל מפלגות אופוזיציה והרבה פחות רווחת במפלגות קואליציה. מי שיושב על סיר הבשר איננו מעוניין לאבד אותו בידיו. מעבר לכך, במקרים רבים דווקא מפלגות שישבו בקואליציה הקודמת סובלות בקלפי יותר ממפלגות שישבו באופוזיציה. נסו לבדוק את תוצאות הבחירות האחרונות ותגלו שיש משהו בכלל הזה. השותף העיקרי של נתניהו להרכבת הממשלה הבאה הוא יאיר לפיד. כבר בנאום הניצחון הזכיר לפיד את ההישג המדהים שהיה לאביו באותן בחירות בהן השיגה מפלגתו, שינוי, את ההישג העצום של 15 מנדטים. אין ספק שלפיד הבן זוכר את אביו, ואף מנסה ללכת בדרכיו, אולם לפיד הבן איננו טיפש. הוא זוכר גם שבכנסת שלאחר אותה קדנציה מאושרת לכאורה לא עברה מפלגת שינוי (על שתי גרסאותיה) את אחוז החסימה, ואפילו לא התקרבה אליו. אין ספק שלפיד מודע לכך שההישג שלו מציב בפניו בעיה לא פשוטה. על מנת לשמר את ההישג ולהבטיח את שרידותה של מפלגתו מעבר לקדנציה בודדת, לפיד זקוק להרבה מאוד זמן בכדי לעשות הרבה מאוד עבודה. לפיד חייב לבנות את המפלגה בשטח, לטפח את הפעילים, לבנות תשתית מוניציפלית ולעשות עוד דברים רבים שהופכים מפלגה למפלגה אמיתית ולא לאפיזודה. לכל זה דרוש זמן והרבה, כך שלפיד צפוי לשאוף לכך שהממשלה הקרובה תאריך את ימיה. גם הבית היהודי, לאחר שהשיג הישג מרשים כל כך בבחירות הללו, חייב לקחת פסק זמן לארגון עצמי. בנייה מחדש של מוסדות, איחוד אמיתי בין המפלגות, ופעולה אפקטיבית בכנסת לוקחים כולם זמן. בבית היהודי יודעים שגודל הסיעה הוא שטר מאוד משמעותי שהעמידו הבוחרים בפניה לפירעון, ושם ישאפו להאריך את הקדנציה על מנת להגיע למקסימום ההישגים. מפלגות אווירה נוספות, כמו התנועה וקדימה, צפויות גם הן לשאוף לממשלה מאריכת ימים, פשוט משום שבהחלט יתכן שזו הקדנציה האחרונה לקיומן. במידה שהממשלה תסיים את חייה מוקדם מהצפוי יסתיימו גם חייהן שלהן מוקדם מהצפוי. השותפה היחידה שעלולה לערער את שלמות הקואליציה היא ש"ס, אולם בהחלט יתכן שנתניהו יבנה את ממשלתו כך שגם פרישת ש"ס לא תביא לנפילתה. הבעייה העיקרית שתעמוד בפני נתניהו ושותפו העיקרי, לפיד, היא ללמד את מפלגת "יש עתיד" להיות מפלגה. 19 אנשים שהתקבצו להם ביחד למושבי הכנסת עדיין אינם מפלגה או סיעה במובן האפקטיבי של העניין. דווקא הגודל של המפלגה הופך את המשימה הזו לקשה במיוחד ויהיה מאוד מעניין לעקוב ולראות כיצד הדברים מתרחשים.
