יום הזיכרון הבינלאומי לשואה שאותו הגה ויזם, הדאגה מההתפתחויות בסוריה והמו"מ הקואליציוני עומדים במרכז הראיון שהעניק המשנה לראש הממשלה, השר סילבן שלום, ליומן ערוץ 7. בראשית הדברים התייחס לסוגיית המאמצים שהוביל להעלאת הצעה ישראלית באו"ם לקביעת יום שואה בינלאומי. השר שלום מציין כי דווקא בישראל היה המעקש הראשון שהיה צורך לצלוח. זאת בשל החשש שמא ההצעה לא תתקבל ויהיה בכך כדי לבזות את זכר הנספים ואת זכר השואה. עם זאת, מדגיש השר שלום, במבחן התוצאה התקבלה ההצעה הישראלית בתמיכה גורפת, ללא מתנגדים כשגם איראן אינה מתנגדת אלא מעדיפה להוציא את נציגיה מהאולם. להערכתו של שלום קיומם של כנסים מיוחדים, מושבים מיוחדים, אירועים וטקסים ברחבי העולם כולו מטמיעים את מודעות זכר השואה בקרב הציבור בעולם, ובעיקר בקרב בני נוער שרבים מהם אינם יודעים דבר וחצי דבר על השואה. עם זאת הוא מזכיר את העלייה בהיקף תופעות האלימות על רקע אנטישמי בעולם, כולל בשנה האחרונה. כמו כן הוא מזכיר את דבריו של חאלד משעל על כך שאין לישראל זכות קיום, תפיסה ומדיניות הממשיכים את הגישה האנטישמית שאותה בה יום הזיכרון לעקר. שלום מקווה שיום הזיכרון תרם תורם ויתרום לצמצום תופעות מעין אלה בעתיד. להערכתו ללא יום זה המציאות הייתה קשה עוד יותר. באשר למתיחות בסוריה והחשש מזליגת נשק כימי לידיים בלתי יציבות מבהיר שלום כי בהיות סוריה מדינה במלחמה פנימית ברור שקיים איום לא פשוט, כלשונו, מצידה, ועיקרו של האיום הזה הוא החשש מזליגת נשק לידיים בלתי רצויות. עם זאת להערכתו של השר שלום ישראל אינה לבדה בדאגה לנוכח ההתפתחויות בסוריה. "כולנו באותה סירה. זה גם עניינה של הקהילייה הבינלאומית", אומר שלום המזכיר כי גם הנשיא האמריקאי התייחס בדאגה להתפתחויות, ואף ברוסיה נשמעו דברים דומים. "גם רוסיה לא הייתה רוצה לראות זליגה כזו לגופים קיצוניים וחסרי אחריות" - משוכנע השר שלום הרואה בסירוב הרוסי עד כה להצטרף למהלכים לצמצום כוחו של אסד חלק מהמאבקים בין המעצמות והחשש שמא נפילת אסאד משמעה תהיה נפילת חיזבאללה ואיראן, וממילא נפילת המזרח התיכון לידיים אמריקאיות. בהמשך הדברים התייחס השר שלום גם למו"מ הקואליציוני העושה את צעדיו הראשונים בימים אלה. שלום מזכיר את דברי ראש הממשלה על רצונו בממשלה רחבה ככל הניתן ויש לאפשר לו להגיע לכך ולנהל את הדרך שתוביל אותו לממשלה שכזו. באשר לאפשרות הריאלית להקים ממשלה שכזו אומר השר שלום כי הדברים תלויים בנכונות הצדדים כולם, וכעת "היה קמפיין והוא נגמר", כלשונו. לדבריו כוונותיו של ראש הממשלה נכונות וטהורות, כלשונו, וברוח זו ניתן יהיה לקדם את המהלכים. בהתייחסו לסוגיית השוויון בנטל, הסוגיה שנראית כמורכבת והקשה ביותר העומדת על סדר יומו של המו"מ הקואליציוני, אומר השר שלום כי היכולת להושיב מפלגות חרדיות יחד עם יאיר לפיד תלויה בצדדים כולם, ו"גם החרדים צריכים להבין שיש חובה להגיע להבנות. פג תוקפו של חוק טל והמצב שבו התאומים שלי נמצאים בצבא ואחרים לא משרתים מתקבל בעיני רבים מאזרחי ישראל כבלתי נתפס. גם ידידיי מקרב החרדים מבינים זאת ואני שומע מהם נכונות לדון בכך". שלום מוסיף ומדגיש "אצלנו הגישה היא ברורה שאנשים בגיל שמונה עשרה צריכים לשרת שירות צבאי אזרחי או לאומי והדברים אינם חלים רק על החרדים אלא גם על ערביי ישראל. כל בן 18 צריך לתרום ולתת את חלקו. בנושא הזה אנחנו מאוחדים עם חלק גדול מהציבור שחושב שמצב שבו חלקים נרחבים מהציבור לא שותפים בנטל הוא מצב שלא יוכל להימשך לאורך זמן ולכן טוב שעכשיו נמצא את הפתרונות הנכונים, אבל הדברים תלויים גם בחרדים אבל גם ביאיר לפיד". בהמשך הדברים נשאל השר שלום עם מי חשה מפלגתו שותפות אידיאולוגית קרובה יותר מבין השותפות הפוטנציאליות לממשלה הבאה – ש"ס, יש עתיד או הבית היהודי. שאלה העולה מתוך תחושה שהעיסוק במספרי המנדטים משכיחה את סוגיית האידיאולוגיה המשותפת שעל בסיסה מוקמת ממשלה. לדבריו היות מפלגתו, הליכוד, מפלגה שאינה סקטוריאלית מאפשרת לה למצוא מכנה משותף עם כל אחת מהשותפות הללו. בהקשר זה הזכיר את דברי נתניהו על קשר אסטראטגי עם 'יש עתיד' כדברים נכונים, "יש לנו מכנה משותף מסוים עם כל אחת מהשותפות, אבל רק אנחנו יכולים להביא לכך שכל הקבוצות הללו יהיו איתנו בממשלה אחת". לשאלת מעורבותה של סוגיית המו"מ המדיני בהליך הקואליציוני, והיותה, כן או לא, קריטית במו"מ זה, סירב השר שלום להרחיב. לטעמו עוד מוקדם מדי לדון בדברים.
