"זה נס גדול, פשוט נס. אני מאושרת", פותחת חוטובלי את הראיון בכנות פשוטה, "אושר מזוקק וצרוף עם הרבה הודיה לקב"ה. בלילה של האירוסין, הלכנו בארבע לפנות בוקר לכותל לתפילת הודיה לקב"ה, אני עדיין ממש מתרגשת, זה רגשות שחיכו כל כך הרבה שנים...אני מרגישה באופן מאוד משמעותי את זה שזה הגיע בזמן הנכון. כמובן ששנינו היינו שמחים מאוד לפגוש אחד את השנייה לפני שנים רבות ולא לחכות כל הרבה זמן, אבל אנחנו מבינים שזה הזמן היחיד שבו יכולנו להיפגש ולהקים בית". בין השניים הכיר אחיה של חוטובלי שהכיר את אור לפני מספר שנים, אך הרעיון הבשיל במוחו של האח רק אחרי שאחותו הבהירה לו שבניגוד לתדמית שבנו לה שדכנים ומציעי הצעות, היא דווקא מחפשת סגנון אחר לגמרי. "החברה שלנו חושבת בתבניות מאוד סגורות מה מתאים למי. אור הוא הרבה יותר מכל מה שרציתי, ויש בו הרבה דברים שאנשים חשבו שזה לא מה שאני צריכה. חשבו שאני צריכה משהו יותר 'מרובע', ואני אמרתי לאחי: הכי חשוב לי שלבחור יהיה חוש הומור ושמחת חיים, שיהיה כיף להיות איתו. לא רק דיבורים גבוהים כאלה. זה הפיל אצל אח שלי את האסימון להצעה הזו". "צריך המון אמונה. היו רגעים שהיה רצון להתפתות למשפט שהחברה אומרת, שצריך להתפשר. אבל אסור! בנושא הכי חשוב של החיים – הקמת בית, איך אפשר לדבר על פשרה? בא"י אנחנו לא מוכנים לוותר על אף שעל, אז בנושא הזה אפשר להתפשר? זה משפט הרסני ותבוסתני. כשיש חיבור נשמתי בין שניים, זה בא בטוב. צריך להאמין שהחיבור יבוא בטוב ולא בקשיים וייסורים, הרווקות היא מספיק קשה" מסיימת חוטובלי במסר לרווקים, וגם אור במסר משלו "לרווקים יש לפעמים תחושה של חירות מזויפת. הם חושבים שכשהם רווקים הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, והזוגיות מצמצמת אותם. הם לא מבינים שזוגיות, גם אם זה אומר שעכשיו מחליטים בשניים ולא לבד, זה דבר שמעצים אותנו ונותן לנו חירות פנימית הרבה יותר גדולה". "כשאתם יחד, אז אתה שואב כוחות בבית מהערב ועד הבוקר, ויוצא לעבודה עם הרבה יותר כוחות לכבוש את העולם. אין הבדל בין העבודה והעיסוק של ציפי מבחינת בניית בית, לבין עבודה של כל אישה אחרת שרוצה לפתח את עצמה ולעשות קריירה. ברגע ששני אנשים רוצים לתרום ולעשות ולפתח את עצמם, ורוצים לבנות יחד בית – אז כל אחד נותן מה שהוא יכול", מסכם אור. הכתבה המלאה תתפרסם מחר בעיתון 'בשבע'
