מדינת ישראל תפצה בסכום של 95 אלף ש"ח אדם ששני פסקי דין בעניינו עוכבו במשך זמן רב על ידי השופטת מיכאלה שידלובסקי-אור, אשת שופט בית המשפט העליון בדימוס תיאודור אור. העיתון "הארץ" מדווח הבוקר (ראשון), כי הפיצוי יוענק בסיומו של הליך גישור, אשר התנהל בעקבות תביעה אותה הגיש אותו אדם נגד המדינה, בגין הנזק שנגרם לו מהאיחור הרב במתן פסק הדין השני. נציין כי זו אינה הפעם הראשונה בה נאלצת המדינה לשלם פיצוי בעקבות עיכוביה של השופטת שידלובסקי אור. בעבר פיצתה המדינה את עו"ד עדיאל חשין, אחיו של השופט בדימוס מיכאל חשין, עקב תביעה דומה. שידלובסקי-אור אף "זכתה" לביקורת חריפה מצד נציבות תלונות הציבור על שופטים בנסיבות דומות. במקרה המדובר, הגיש התובע, יחד עם אשתו שהלכה בינתיים לעולמה, צמד תביעות בגין דירה חדשה שרכשו. תביעה ראשונה הוגשה נגד הקבלן על ליקויי בנייה בדירה. תביעה שנייה הוגשה נגד השכנים שחסמו את המעבר המשותף לדירתם. שתי התביעות הוגשו בשנת 1989. תחילה דנה שידלובסקי-אור בתביעת הפינוי נגד השכנים. הצדדים הגישו את סיכומיהם בתיק עד 1992, אך רק ב-1998, לאחר פניות חוזרות ונשנות לבית המשפט, הכריעה השופטת בחלק זה של התביעה לטובת בני הזוג. לאישה זה היה מאוחר מדי: ב-1993 היא מתה מסרטן. ב-1999 התקיים דיון בתביעת ליקויי הבנייה נגד הקבלן, והצדדים הגישו את סיכומיהם עד סוף אותה השנה. כשב-2001 לא ניתן פסק דין, ביקש התובע מבית המשפט פעמיים להחיש את ההחלטה. השופטת השיבה שתפסוק ביוני 2002, מיד עם שובה מחופשה. פסק הדין לא ניתן וגם בקשות ותזכורות נוספות לא הועילו, ובינתיים אף קודמה השופטת לבית המשפט המחוזי. כשפסק הדין לטובת התובע ניתן סוף סוף, בינואר 2005, בתוספת התנצלות על האיחור, היה זה מאוחר מידי. החברה באמצעותה פעל הקבלן חדלה מלפעול והתובע קיבל רק חלק מהסכום אותו תבע. התובע תבע שוב, הפעם את המדינה, אשר סירבה תחילה להכיר באחריותה לנזק. המדינה טענה כי קיימת במקרה זה חסינות שופטים. עוד טענה המדינה שאין לה אחריות שילוחית על מעשי השופטת, או יחסי מרות של עובד-מעביד עמה. היא הוסיפה שיש לסלק את התביעה בשל התיישנות ושיהוי בהגשתה, מאחר שאלו גרמו לטענתה "נזק ראייתי בלתי הפיך". בסופו של דבר הופנו הצדדים לגישור מחוץ לבית המשפט. בהסכם בין הצדדים נכתב כי "הנתבעת מבקשת להביע צער על עוגמת הנפש שנגרמה לתובע ולאשתו המנוחה". בשיחה עם "הארץ" סיכם התובע את ההליך במלה אחת: השפלה. "אני בן 76, זה רק מרתיח אותי עוד יותר כשאני מתעסק בזה ולכן הסכמתי למה שהסכמתי. אבל זה עם טעם מר של אי-אמון. כי מאוד הערכתי את המערכת, האמנתי שבית המשפט זה דבר קדוש, אבל מסתבר שזה לא, יש בזה הרבה פוליטיקות. זה אפילו לא כיסה לי את ההוצאות. הרגשתי שמחפים על השופטת שידלובסקי-אור, שהיא אשתו של השופט העליון אור". הנהלת בתי המשפט והשופטת שידלובסקי-אור לא הגיבו לדברים שפורסמו ב"הארץ".
