על המגעים המעט מוזרים בין 'הליכוד ביתנו' לבין 'הבית היהודי', מגעי ריחוק וקרבה במקביל, שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם חבר הכנסת החדש-ישן ניסן סלומיאנסקי ממנו ניסינו לעשות עבורנו מעט סדר במהומה הפוליטית הנוכחית. בראשית השיחה ביקשנו להבין כיצד אירע ש'הבית היהודי' גם מוצאת את עצמה נדחית לסוף התור לשיחה עם ראש הממשלה ולמפגשים עמו ומנגד אותה מפלגה נשלחת להיות הגשר שיביא לממשלת נתניהו את החרדים ואת לפיד גם יחד. סלומיאנסקי סבור שמאחורי השינויים במעמדה של מפלגתו עומדת הראייה המפוכחת של המפה הפוליטית, ראייה שמלמדת שממשלה ללא הבית היהודי לא תוכל לקום. "בתקופת הבחירות היינו "אויב העם". הליכוד תקף קשות, הפסיד מנדטים וגם אנחנו הפסדנו מנדטים שעברו כנראה גם ליאיר לפיד וכך הגוש הימני הפסיד. נוצר נתק בין ראש הממשלה לציונות הדתית. חשבנו שכשהבחירות יסתיימו הכול יעבור, אבל הנה נפתח המו"מ והתופעה חזרה על עצמה", מספר סלומיאנסקי על התחושות לנוכח הדרת בנט מהשיח עם נתניהו. עם זאת הוא מוסיף ונמספר כי "במהלך מבריק הפכנו את הקערה על פיה. המהלך הזה הוא יצירת ההבנות בינינו לבין לפיד. כך נוצר מצב שבו אי אפשר להקים, מבחינה מספרית, ממשלה בלעדינו. ראש הממשלה הוא פוליטיקאי מנוסה שיודע לשחק עם המפלגות, לאיים עליהן בהעדפת מפלגה אחרת וכו', ואני מאוד מעריך אותו על היכולת הזו, אבל פתאום ברור גם לו שאין קואליציה ללא 'הבית היהודי'. הפכנו לכלה המחוזרת ביותר, גם מצד נתניהו וגם מצד החרדים. פתאום ראשי הישיבות הגדולות ביותר מזמינים אותנו לפגישות... הייתי באחת כזו רק תמול בערב. אחת המטרות, גם של נתניהו וגם של החרדים, היא להפריד בינינו לבין לפיד". מוסיף סלומיאנסקי וקובע כי המרחק האידיאולוגי בין לפיד לחרדים מחייב את נתניהו לבחר באחת משתי האופציות: אם להקים ממשלת ליכוד, חרדים הבית היהודי, או ליכוד, יש עתיד והבית היהודי, או במתווה אחר שיכלול את כולם. כך, כך או כך הבית היהודי יהיו בתוך הקואליציה הבאה. לדבריו גם כניסתם של מופז ולבני עדיין אינה נותנת לנתניהו את מספר המנדטים ההכרחי מבחינתו להרכבת קואליציה. המסקנה ממנה יוצא חבר הכנסת סלומיאנסקי מחישובים אלה היא שמקומה של 'הבית היהודי' בממשלת נתניהו בטוח אף יותר מזה של 'יש עתיד' על אף גודלה המשמעותי של המפלגה. "ראש הממשלה פיקח וקורא את הדברים. הוא רוצה ממשלה יציבה לטובת עם ישראל, ואנחנו נהיה בפנים בין אם בממשלה צרה ובין אם נמצא את המכנה המשותף לכולם". סלומיאנסקי מזכיר ומדגיש כי גם מבחינה אידיאולוגית ערכית מפלגתו היא היחידה שיכולה לגשר בין הצדדים, שכן היא הרואה כ'יהרג ובל יעבור' וכמצווה מקודשת הן את לימוד התורה והן את קיומה וכינונה של המדינה. "נשמור על עולמה של התורה גם אם החרדים לא יהיו בממשלה, ולא רק עול "עולם התורה שלנו", אלא גם על "שלהם". הרי התורה היא ביהרג ובל יעבור", אומר סלומיאנסקי. באשר לדרכים בהן נתין ליצור את הגשר בין המפלגות אומר סלומיאנסקי כי קיימים כמה רעיונות, אך הוא מעדיף שלא לחשוף אותם כעת בתקשורת כדי שלא לעורר את המתנגדים להיאבק בהם עוד לפני שהם הוכנו היטב ונבחנו במסגרות השונות. מאמצי המפלגה לגשר בין לפיד לחרדים עלולים להוביל את נתניהו לתחושה שיוכל להקים ממשלה עם שני אלה ודווקא את השדכן והמתווך להשאיר בחוץ. סלומיאנסקי מודע גם לאפשרות הזו אך לא רואה באפשרות זו אפשרות סבירה. "ראש הממשלה לא רוצה להיות תלוי רק בלפיד. הוא הרי שמע את לםיד אומר שהוא רוצה להיות ראש ממשלה, והוא גם לא רוצה להיות תלוי בחרדים כי אז לא יוכל לקדם את המתווה שלו". אז מה הסיכויים לכך שהקואליציה תורכב בפרק זמן קצר יותר מהמקסימות שניתן לראש הממשלה למהלך הרכב הקואליציה? סלומיאנסקי סבור שהדברים תלויים בשותפים ובמהירות ירידתם מהעצים שעליהם טיפסו. "יש כאלה שעלו לצמרות העצים והם צריכים לרדת. השאלה כמה זמן לוקח לרדת. לפעמים ההיגיון אומר שצריך לרדת, ולפעמים השעון אומר שהזמן נגמר ולכן צריך לרדת. אני לא יודע מה יגבר כאן, ההיגיון או השעון...".
