נשיא בית משפט השלום בנצרת, ג'ורג' אזולאי, קבע כי יש לזכות מחמת הספק נאשם בתקיפת שוטרים, לאחר שקבע כי העדים במשפט תיאמו את עדויותיהם ואף שיקרו כתב האישום נגד הנאשם היה חמור וכלל עבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה של העלבת עובד ציבור, עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ועבירה של היזק לרכוש במזיד. בכתב האישום נטען, כי ב-2 באוקטובר 2010, בסביבות השעה 02:55, תקף הנאשם בכניסה לקיבוץ אשדות יעקב מאוחד שוטרת מתנדבת, אחז את ידה בכוח, כופף אותה, תפס את צווארה ודחף אותה. עוד נטען, כי הנאשם העליב את השוטרת ושוטרים נוספים שהיו במקום, במילים גסות. כבר בפתח פסק הדין ציין השופט, כי "מצאתי לנכון לזכות את הנאשם מחמת הספק, זאת נוכח העובדה כי התביעה ביקשה לבסס הרשעתו של הנאשם על עדויותיהם של מתנדבים-שוטרים, אשר זכרונם רוענן במשותף, עיינו בעדויות של עדים אחרים ולא אמרו אמת בבית המשפט בנושאים מהותיים (ההדגשה במקור - ש.פ.)". "ממצאים עובדתיים יש לבסס על קרקע בטוחה, כאשר ניתן לסמוך על העדים. לא כך הם פני הדברים בתיק זה", הוסיף השופט. הדרך בה נהגה התביעה בתיק נחשפה בפסק הדין, והיא מעלה שאלות כבדות בנוגע להתנהלות הראויה במשפט. "בעודם יושבים בפתח אולם בית המשפט, ממתינים להיקרא למתן עדותם, נתפסו ארבעה עדי תביעה עיקריים, במצלמות האבטחה, כשהם מעיינים זה בעדותו של זה, יושבים יחדיו ומחליפים ביניהם את המסמכים", ציין השופט. לדבריו, "המדובר בנוהג עבודה חמור ופסול. התובע העביר למעשה את כל תיק החקירה לידיה של עדת התביעה הראשית, על מנת שזו תחלק את המסמכים בין העדים. העדים קראו הודעות של אחרים והושפעו האחד מהשני". השופט הוסיף, כי העדים אף שיקרו בקשר לנושא זה, "העדים הוסיפו חטא על פשע, כאשר שיקרו למעשה מעל דוכן העדים וטענו כי עיינו בעדותם בלבד".
